ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ז
אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּפְסִידִין אֶת הַזְּרָעִים:
אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא. אֲרָצוֹת שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד. דְּלָאו שְׁמֵיהּ כִּבּוּשׁ, וְלֹא חָיְשִׁינַן בָּהּ לְיִשּׁוּב. וְאִם יַפְסִידוּ שְׂדוֹת אֲחֵרִים, יְשַׁלְּמֶנָּה:
אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקָּדָשִׁים. שֶׁאוֹכְלִין שָׁם. וְדֶרֶךְ תַּרְנְגוֹלִים לְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה, וְשֶׁמָּא יָבִיאוּ עֶצֶם [כִּשְׂעֹרָה] מִן הַשֶּׁרֶץ וִיטַמְּאוּ אֶת הַקָּדָשִׁים:
וְלֹא. יְגַדְּלוּ כֹּהֲנִים תַּרְנְגוֹלִים בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים תְּרוּמָה וּצְרִיכִים לְשָׁמְרָהּ בְּטָהֳרָה:
חֲזִירִים. מְפָרֵשׁ טַעֲמָא בַּגְּמָרָא, כְּשֶׁצָּרוּ מַלְכֵי חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה הָיוּ רְגִילִים בְּכָל יוֹם שֶׁהָיוּ אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ מַעֲלִים לָהֶם תְּמִידִים לְאֵלּוּ שֶׁבִּפְנִים. יוֹם אֶחָד הֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה נָעַץ צִפָּרְנָיו בַּחוֹמָה וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ אָרוּר הַמְגַדֵּל חֲזִירִים:
אֶת הַכֶּלֶב. מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשֵׁךְ וּמְנַבֵּחַ וּמַפֶּלֶת אִשָּׁה מִיִּרְאָתוֹ:
נִשְׁבִּים. פַּחִים. שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ בָּהֶם יוֹנֵי בְּנֵי הַיִּשּׁוּב:
שְׁלֹשִׁים רִיס. אַרְבָּעָה מִילִין: