ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ. גַּנָּב שֶׁמָּכַר כָּל הַשּׁוֹר חוּץ מִדָּבָר מֻעָט שֶׁבּוֹ, מִן הַדְּבָרִים הַנִּתָּרִים עִמּוֹ בַּשְּׁחִיטָה, פָּטוּר, דִּכְתִיב (שמות כא) וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, עַד שֶׁיִּמְכֹּר כָּל הַדְּבָרִים הַנִּתָּרִים בַּטְּבִיחָה. לַאֲפוֹקֵי שֶׁאִם הִשְׁאִיר גִּזּוֹתֶיהָ אוֹ קַרְנֶיהָ, דְּלֹא הָוֵי שִׁיּוּר, וְלֹא מִפְטַר בְּהָכִי:
הַנּוֹחֵר. קוֹרְעוֹ מִנְּחִירָיו עַד לִבּוֹ:
וְהַמְעַקֵּר. עוֹקֵר סִימָנִים, פָּטוּר. וַאֲפִלּוּ לְרַבָּנָן דְּאָמְרֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, דְּהָא לָאו שְׁחִיטָה הִיא כְּלָל: