ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה. מְעֻבֶּרֶת:
וְנִמְצָא עֻבָּרָהּ בְּצִדָּהּ. מֵת:
וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה. וְלֹא מֵת מֵחֲמַת הַנְּגִיחָה:
אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ. וּמֵחֲמַת הַנְּגִיחָה הִפִּילָתוֹ:
וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד. דְּתָם חַיָּב חֲצִי נֶזֶק, וְהַאי וָלָד מֻטָּל בְּסָפֵק הוּא, וְחוֹלְקִין. וּמַתְנִיתִין סוּמְכוֹס הִיא דְּאָמַר מָמוֹן הַמֻּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וַאֲפִלּוּ נִזָּק אוֹמֵר בָּרִי וּמַזִּיק אוֹמֵר שֶׁמָּא, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְכוּ' מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה. אִם נִמְצֵאת הַפָּרָה, כְּדִין תָּם שֶׁמְּשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ. וְאִם לֹא נִמְצֵאת הַפָּרָה, מְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד. שֶׁאִם הָיָה יָדוּעַ שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּלְדָה נָגְחָה הָיָה מְשַׁלֵּם כָּל חֲצִי נֶזֶק מִן הַוָּלָד, שֶׁמְּעֻבֶּרֶת שֶׁנָּגְחָה הִיא וְעֻבָּרָהּ נָגְחוּ. וְאִם לְאַחַר שֶׁיָּלְדָה נָגְחָה לֹא הָיָה מְשַׁלֵּם מִן הַוָּלָד כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי הַוָּלָד לֹא נָגַח וְאֵין הַתָּם מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ. עַכְשָׁיו שֶׁהוּא בְּסָפֵק, חוֹלְקִים, וּמִן הַחֲצִי נֶזֶק שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְשַׁלֵּם מְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד: