ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ט
וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי. בְּדֶלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה. וְהַיְנוּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה:
וּמוּעָד פָּטוּר. מִצַּד הַעֲדָאָה שֶׁבּוֹ. אֲבָל צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. וּמְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק כְּתָם. דִּכְתִיב וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ גַּבֵּי מוּעָד, הָא שְׁמָרוֹ כָּל דְּהוּ פָּטוּר מִצַּד הַעֲדָאָה:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין לוֹ שְׁמִירָה. לַמּוּעָד אֶלָּא סַכִּין. עַד שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ. וְשָׁלֹשׁ מַחֲלֹקוֹת בַּדָּבָר. לְרַבִּי מֵאִיר בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה חַיָּב וּבִמְעֻלָּה פָּטוּר. וּלְרַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה נַמִּי פָּטוּר מִצַּד הַעֲדָאָה שֶׁבּוֹ, אֲבָל חַיָּב עַל צַד תַּמּוּת שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ שְׁמִירָה מְעֻלָּה. וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְעֻלָּה נַמִּי חַיָּב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמִיהוּ לְכַתְּחִלָּה מִצְוָה לִשְׁחֹט שׁוֹר הַמּוּעָד כְּדֵי לְסַלֵּק הַהֶזֵּק: