ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
וְשֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ פָּטוּר. שֶׁאֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ, דְּמִטַּלְטְלֵי הוּא, וְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא [דַּף יד] שָׁוֶה כֶּסֶף מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִים אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת, וְאוֹקִימְנָא בְּיַתְמֵי:
מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְכוּ'. אִם הֻחְזְקוּ נַגְּחָנִים, מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וְלֹא לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק אֶלָּא לְשַׁוְּיֵהּ מוּעָד, דְּכִי הָדַר נָגַח מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה וְיִגְבּוּ הַנֶּזֶק מִקַּרְקַע שֶׁל יְתוֹמִים:
חָזַר לְתַמּוּתוֹ. דְּקָסָבַר מוּעָד שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת בְּעָלָיו וְנִכְנַס לִרְשׁוּת בְּעָלִים אֲחֵרִים חוֹזֵר לְתַמּוּתוֹ. דִּרְשׁוּת מְשֻׁנָּה מְשַׁנָּה אֶת דִּין הַתְרָאָתוֹ:
שׁוֹר הָאִצְטָדִין. שֶׁמְּיֻחָד לִנְגִיחוֹת, וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ לְכָךְ: