ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ט
וְכֵן הֲלָכָה. וַדַּאי כֵּן הֲלָכָה דְּמָנֶה נוֹתֵן לוֹ דְּהַיְנוּ חֲצִי נֶזֶק. אֲבָל אֵין זֶה שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, דְּקִיַּמְתָּ וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְגוֹ'. וּפְלֻגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה הוּא בִּשְׁבַח נְבֵלָה, כְּגוֹן שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה לֹא הָיְתָה שָׁוָה כְּלוּם, וְנִתְיַקְּרָה אַחַר כָּךְ וְהִיא שָׁוָה לְהַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים אוֹ לְמָכְרָהּ לַנָּכְרִי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר שְׁבַח נְבֵלָה דְּנִזָּק הָוֵי, וְלֹא שָׁקֵיל בָּהּ מַזִּיק כְּלוּם אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ חֲצִי נִזְקוֹ, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר עַל זֶה נֶאֱמַר וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לוֹ דְּמֵי חֲצִי נִזְקוֹ מִדְּמֵי שׁוֹר הַחַי וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ כְּלוּם בַּעֲבוּר הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחָה הַנְּבֵלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר דַּחֲצִי שְׁבַח נְבֵלָה דְּמַזִּיק הָוֵי, וּכְשֶׁבָּא מַזִּיק לְשַׁלֵּם לַנִּזָּק דְּמֵי חֲצִי נִזְקוֹ, מְנַכֶּה לוֹ חֲצִי שֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחָה הַנְּבֵלָה מִשְּׁעַת מִיתָה עַד שְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי מֵאִיר קִיַּמְתָּ וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְלֹא קִיַּמְתָּ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲלֹק הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחַ הַמֵּת, וְשָׁקַל לֵיהּ מַזִּיק פַּלְגָּא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: