ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד וְכוּ' וּשְׁבָרָהּ פָּטוּר. לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּרָכִים:
וְאִם הֻזַּק בָּהּ בַּעַל הֶחָבִית חַיָּב. וַאֲפִלּוּ הִפְקִירָהּ, שֶׁכָּל הַמַּפְקִיר נְזָקָיו שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ רְשׁוּת מִתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹתָן, כְּאִלּוּ לֹא הִפְקִירָן:
אוֹ שֶׁלָּקָה בַחֲרָסֶיהָ חַיָּב. דְּסָבַר נִתְקַל פּוֹשֵׁעַ הוּא וְלָאו אֹנֶס הוּא, וּלְכָךְ חַיָּב:
בְּמִתְכַּוֵּן חַיָּב. אִם נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ וּבַמַּיִם אַחַר שֶׁנִּשְׁבְּרָה כַדּוֹ, חַיָּב בְּהֶזֵּקָן, דַּהֲוֵי לֵיהּ בּוֹרוֹ שֶׁהִזִּיק. וְאִם לֹא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בָּהֶן, הוֹאִיל וְעִקָּרוֹ אָנוּס הוּא, דְּסָבַר נִתְקַל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא, הֲרֵי הַחֲרָסִים וְהַמַּיִם הֶפְקֵר לְאַחַר שֶׁנֶּאֱנַס, וּלְפִיכָךְ פָּטוּר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּנִתְקַל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא. וּמֵאַחַר דְּאָנוּס הוּא וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסִים וּבַמַּיִם, הָוֵי כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם שֶׁלּוֹ וּפָטוּר עַל נִזְקֵיהֶם: