ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת. כְּלוֹמַר, בְּאֵיזֶה דָּבָר הָרֶגֶל מוּעֶדֶת. וּמְשָׁנֵי, לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ. בְּכָךְ הִיא מוּעֶדֶת, שֶׁמְּשַׁבֶּרֶת כֵּלִים דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ:
הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת. רֵישָׁא תָּנָא אָבוֹת, רֶגֶל מַמָּשׁ, שֶׁדָּרְסָה בְּרַגְלֶיהָ. וְסֵיפָא תָּנָא תּוֹלָדוֹת, שֶׁבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר בְּגוּפָהּ וּבִשְׂעָרָהּ וּבַשְּׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ:
הָיְתָה מְבַעֶטֶת. שִׁנּוּי הוּא זֶה, וְתוֹלָדָה דְּקֶרֶן, הִלְכָּךְ חֲצִי נֶזֶק וְתוּ לֹא:
אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין. אַף עַל גַּב דְּלָאו שִׁנּוּי הוּא אֶלָּא אוֹרְחֵיהּ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן חֲצִי נֶזֶק וְתוּ לֹא, דְּהִלְכָתָא גְּמִירָא לַהּ. וּבִרְשׁוּת הַנִּזָּק קָאָמַר, דְּבִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר, דִּצְרוֹרוֹת תּוֹלָדָה דְּרֶגֶל נִינְהוּ לְפָטְרָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
וְנָפַל עַל כְּלִי אַחֵר. רִאשׁוֹן נִזְקֵי רֶגֶל הֵן וּמְשַׁלֶּמֶת נֶזֶק שָׁלֵם. וְהָאַחֲרוֹן עַל יְדֵי צְרוֹרוֹת נִשְׁבַּר, הִלְכָּךְ חֲצִי נֶזֶק:
דְּלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלוֹ. כָּל דָּבָר הַנִּקְשָׁר בְּרֶגֶל הַתַּרְנְגֹלֶת קָרוּי דְּלִיל. וְאִית דְּגָרְסֵי דְּלִי:
מְהַדֵּס. מְרַקֵּד. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי חוֹפֵר בְּרַגְלָיו בָּאָרֶץ, כְּדֶרֶךְ הַתַּרְנְגוֹלִים:
מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דִּדְלִיל הַיְנוּ צְרוֹרוֹת, דִּבְאוֹתוֹ דְּלִיל אַדְּיִנְהוּ לַצְּרוֹרוֹת עַל הַכֵּלִים. וְהִדּוּס נַמִּי כְּגוֹן שֶׁהִתִּיז וְאוֹתָן צְרוֹרוֹת שָׁבְרוּ הַכֵּלִים: