ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה י
סִגְּפָהּ. עִנָּה אוֹתָהּ בָּרָעָב אוֹ שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בַּקַּיִץ בַּחַמָּה וּבַחֹרֶף בַּצִּנָּה:
עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין. שֶׁתְּקָפַתּוּ וְעָלְתָה לְרָאשֵׁי הָרִים גְּבוֹהִים:
מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה. וְהַאי לָאו מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הוּא, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר לוֹ אִי אֶפְשִׁי לִהְיוֹת שׁוֹמֵר לְךָ אֶלָּא בְּכָךְ. וְשׁוֹמֵר לֹא נָחִית לַשְּׁמִירָה עַד דְּמָשִׁיךְ לַבְּהֵמָה, וְהַאי כִּי מָשַׁךְ כְּבָר פֵּרֵשׁ עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו שְׁבוּעָה, וְלֹא שִׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ לֵירֵד בְּתוֹרַת שׁוֹמְרִין אֶלָּא לְמִקְצָת, וּלְמַה שֶּׁיָּרַד יָרַד: