ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים. אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן. וְאַף עַל גַּב דִּטְפָא לְהוּ אַאַגְרַיְהוּ מִשְּׁאָר פּוֹעֲלִים, לֹא מָצֵי אָמַר לְהוּ הַאי דִּטְפַאי לְכוּ אַאַגְרַיְכוּ אַדַּעְתָּא דִּמְקַדְּמִיתוּ וּמְחַשְּׁכִיתוּ בַּהֲדַאי, דְּאָמְרֵי לֵיהּ הַאי דִּטְפַאת לָן אַדַּעְתָּא דְּעָבְדִינַן לָךְ עוּבַדְתָּא שַׁפִּירְתָּא:
בִּמְתִיקָה. לִפְתָּן:
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי דוּכְתֵּי דִּנְהִיגֵי פוֹעֲלִים לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי בְּצַפְרָא בְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת קֹדֶם שֶׁיֵּצְאוּ לִמְלַאכְתָּם, דְּאִי אָמַר לְהוּ בַּעַל הַבַּיִת קַדִּימוּ לַעֲבִידְתַּיְכוּ בַּשָּׂדֶה וְאָבִיא לָכֶם מַאֲכַלְכֶם שָׁם, אָמְרֵי לֵיהּ, לֹא, אֶלָּא עַתָּה נֹאכַל בַּבַּיִת קֹדֶם שֶׁנֵּצֵא הַשָּׂדֶה, כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא. בַּגְּמָרָא מְפֹרָשׁ דַּחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם פָּסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת, מְזוֹנוֹת רִבָּה לָהֶם, כְּלוֹמַר, כֵּיוָן דְּלֹא הֲוָה צָרִיךְ לְאַתְנוּיֵי שֶׁהֲרֵי מִמִּנְהַג הַמְּדִינָה הָיוּ אוֹכְלִים, וְאַתְנֵי בַּהֲדַיְהוּ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת, מְזוֹנֵי יְתֵרֵי קָאָמַר, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי בְּרַבִּי יוֹחָנָן וְכוּ':
בִּשְׁעָתוֹ. בְּעֵת מַלְכוּתוֹ. דְּמֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט הֲוָה:
שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּסְעוּדָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם גְּדוֹלָה מִשֶּׁל שְׁלֹמֹה, דְּאִלּוּ אַבְרָהָם שְׁלֹשָׁה פָרִים לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, וּבִסְעוּדַת שְׁלֹמֹה יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כְּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם:
עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַמְּלָאכָה. דְּאֵין כָּאן אֶלָּא דְּבָרִים. דְּאִלּוּ מִשֶׁיַּתְחִילוּ לֹא תוּכַל לַחֲזֹר:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: