ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
הָיָה הוּא תְּחִלָּה לַקּוֹצְרִים. וְיֵשׁ לוֹ גָּדִישׁ וַעֲדַיִן לֹא יָצָא הַשָּׁעַר:
פּוֹסֵק עִמּוֹ. בְּאֵיזֶה שַׁעַר שֶׁיִּרְצֶה, דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לוֹ אֵין כָּאן רִבִּית, דְּמֵעַכְשָׁיו אוֹתוֹ גָּדִישׁ קָנוּי לוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא מָשַׁךְ, כֵּיוָן דְּכִי אֵין לוֹ נַמִּי לֹא הֲוָה אֶלָּא אֲבַק רִבִּית דְּרַבָּנָן, כִּי יֵשׁ לוֹ לֹא גָּזוּר:
עַל הֶעָבִיט. כְּלִי גָּדוֹל שֶׁצּוֹבְרִים בּוֹ אֶת הָעֲנָבִים לִפְנֵי דְרִיכָה וְהֵם מִתְחַמְּמִים לְהוֹצִיא יֵינָם יָפֶה. וְשֶׁל זֵיתִים קָרוּי מַעֲטָן:
עַל הַבֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר. אִם הִכְנִיס עָפָר וַעֲשָׂאוֹ בֵּיצִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶן קְדֵרוֹת, פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַקְּדֵרוֹת בְּאֵיזֶה שַׁעַר שֶׁיִּרְצֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא הַשָּׁעַר:
וְעַל הַסִּיד. פּוֹסֵק עִמּוֹ בְּאֵיזֶה שַׁעַר שֶׁיִּרְצֶה מִשֶּׁיְּשַׁקְּעֶנּוּ בְּכִבְשָׁן הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִשְׂרֹף וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶן סִיד:
וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אִיכָּא בֵּין חֲכָמִים לְתַנָּא קַמָּא, דְּתַנָּא קַמָּא כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה קָאָמַר. וּפָלֵיג עֲלֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר לֹא שְׁנָא יְמוֹת הַחַמָּה וְלֹא שְׁנָא יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְמוֹכֵר זֶבֶל בָּאַשְׁפּוֹת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין דַּוְקָא בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ, יֵשׁ לַאֲחֵרִים, שֶׁהַכֹּל יֵשׁ לָהֶן זֶבֶל, שֶׁכְּבָר נִרְקַב וְנִשּׁוֹף בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים לֹא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
כְּשַׁעַר הַגָּבוֹהַּ. אִם יִפְחֹת הַשַּׁעַר מִמַּה שֶּׁהוּא עַכְשָׁיו, תִּתֵּן לִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל. גָּבוֹהַּ, הַיְנוּ בְּזוֹל, שֶׁנּוֹתְנִין פֵּרוֹת גְּבוֹהִים וְרַבִּים בְּדָמִים מֻעָטִים:
תֶּן לִי כָזֶה אוֹ תֶּן לִי מְעוֹתָי. שֶׁהֲרֵי לֹא מָשַׁךְ, וְיָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁפָּרַע לֵיכָּא, הוֹאִיל וְלֹא נָתַן מְעוֹתָיו עַל מְנָת לְקַבֵּל עַכְשָׁיו אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, וּבְתוֹךְ כָּךְ נִשְׁתַּנָּה הַשָּׁעַר, סְתָם דַּעְתֵּיהּ דֶּאֱינַשׁ אַתַּרְעָא זִילָא פָּסִיק. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: