ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ח
הָאוֹכֵל תְּרוּמָה. גְּדוֹלָה. זָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְשׁוֹגֵג:
וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר:
וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעַם הָאָרֶץ, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, אֲבָל לֹא תְרוּמָה גְדוֹלָה, שֶׁהָיוּ הַכֹּל זְהִירִים בָּהּ:
וְהַחַלָּה וְהַבִּכּוּרִים. כָּל הָנֵי חֲמִשָּׁה חַד נִינְהוּ, דְּכֻלְּהוּ אִקְּרוּ תְּרוּמָה, וּמִשֵּׁם אֶחָד הֵם בָּאִין:
נֶטַע רְבָעִי. גָּמַר קֹדֶשׁ קֹדֶשׁ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי דְּמוֹסִיף חֹמֶשׁ. וְתַרְוַיְהוּ נַמִּי חַד חָשֵׁיב לְהוּ, דְּמֵחַד קְרָא נַפְקֵי כֵּיוָן דְּמִמַּעֲשֵׂר יָלֵיף:
וּמַעֲשַׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. דַּוְקָא. מוֹסִיף חֹמֶשׁ, דְּאִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ כְּתִיב:
הֶקְדֵּשׁוֹ. וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים, הַמַּקְדִּישׁ כְּתִיב:
הַנֶּהֱנֶה. בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב קָרְבַּן מְעִילָה וְחֹמֶשׁ: