ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ו
בַּכְּרַכִּים. שֶׁיֵּשׁ שָׁם שֻׁלְחָנִי, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשֻּׁלְחָנִי:
בַּכְּפָרִים. שֶׁאֵין שָׁם שֻׁלְחָנִי:
עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. שֶׁבָּא לְהוֹצִיא בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִסְעוּדַת שַׁבָּת, אָז יֵדַע אִם יוּכַל לְהוֹצִיאָהּ וִיקַבְּלוּהָ מִמֶּנּוּ:
וְאִם הָיָה מַכִּירָהּ. הָכִי קָאָמַר, וְאִם חָסִיד הוּא וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אִם מַכִּיר שֶׁהִיא הַסֶּלַע שֶׁנָּתַן לוֹ, יְקַבְּלֶנָּה מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ:
וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַרְעֹמֶת. הָכִי קָאָמַר, וְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ חָסִיד וְלֹא רָצָה לְקַבְּלָהּ מִמֶּנּוּ, אֵין לָזֶה עָלָיו אֶלָּא תַרְעֹמֶת. דְּאִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ שֶׁלֹּא הֶחְזִירוֹ בִּזְמַנּוֹ:
וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אַחֲסֵרָה כְּדֵי אוֹנָאָה קָאֵי. וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּשָׁוְיָהּ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם אֲסִימוֹן שֶׁאֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתְחַלֵּל אֶלָּא בְּמַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוּרָה, דְּשֵׁם מַטְבֵּעַ יֵשׁ עָלָיו, דְּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקְחָהּ בְּשָׁוְיָהּ בְּתוֹרַת מַטְבֵּעַ אֶלָּא כְּמוֹ נִסְכָּא שֶׁל כֶּסֶף, אֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה: