ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לְיַיִן. אִם הִפְקִיד אֶצְלוֹ יַיִן וְעֵרְבוֹ עִם יֵינוֹ, הַקַּנְקַנִּים בּוֹלְעִים שְׁתוּת:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֹמֶשׁ. שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ הַקַּנְקַנִּים בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בָּלַע חֹמֶשׁ. וְהַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם:
אַף הַמּוֹכֵר וְכוּ'. כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ שְׁמָרִים בַּמַּפְקִיד, כָּךְ אָמְרוּ בַּמּוֹכֵר. שֶׁהַמּוֹכֵר שֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ וְנוֹתֵן לוֹ מִתּוֹךְ חָבִיּוֹתָיו שֶׁמֶן מְזֻקָּק תָּמִיד שֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ מְקַבֵּל עָלָיו לִפְחֹת לוֹ לֹג וּמֶחֱצָה מֵחֲמַת שְׁמָרִים לְכָל מֵאָה לֹג. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: