ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
אֵלּוּ מְצִיאוֹת. מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִים. סְתָמָן נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וְהֶפְקֵר הֵם:
מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת. הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם סִימָן נִכָּר, כְּבָר אִיַּאוּשֵׁי אִיַּאַשׁ וְהֶפְקֵר הֵן. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְּכֻלְּהוּ:
כְּרִיכוֹת. עֳמָרִים קְטַנִּים:
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. שֶׁהַכֹּל דָּשִׁים עֲלֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ הָיָה בָּהֶן סִימָן, נִפְסָד:
שֶׁל נַחְתּוֹם. אֵין בָּהֶם סִימָן, שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים. אֲבָל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת יֵשׁ לָהֶם סִימָן:
הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן. לַאֲפוֹקֵי הַבָּאוֹת מִבֵּית הָאֻמָּן, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא:
וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן. צֶמֶר צָבוּעַ אַרְגָּמָן, וּמָשׁוּךְ כְּמִין לָשׁוֹן:
מָצָא עִגּוּל. שֶׁל דְּבֵלָה:
אֶנְפּוֹרְיָא. כֵּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא שְׂבַעְתָּן הָעַיִן וְאֵין לַבְּעָלִים בָּהֶם טְבִיעַת עַיִן. שֶׁפְּעָמִים שֶׁמַּחֲזִירִים אֲבֵדָה בִּטְבִיעוּת עֵינָא, כְּגוֹן לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנָן דְּלֹא מְשַׁנֵּי בְּדִבּוּרֵיהּ. וְאִלּוּ הַכֵּלִים שֶׁיָּדוּעַ שֶׁאֵין לְבַעֲלֵיהֶן בָּהֶן טְבִיעוּת עַיִן אֵינוֹ חַיָּב לְהַכְרִיז. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְאֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמְּצָאָן אֶחָד אֶחָד. אֲבָל מְצָאָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם חַיָּב לְהַכְרִיז, דְּמִנְיָנָא הָוֵי סִימָן. וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה בִּסְרַטְיָא וּפְלַטְיָא גְּדוֹלָה בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן אֵינוֹ חַיָּב לְהַכְרִיז. וּבְעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְהַכְרִיז: