ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
אִגְּרוֹת שׁוּם. שֶׁשָּׁמוּ בֵּית דִּין נִכְסֵי לֹוֶה לַמַּלְוֶה בְּחוֹבוֹ:
וְאִגְּרוֹת מָזוֹן. שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לָזוּן אֶת בַּת אִשְׁתּוֹ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁיִּמְכְּרוּ מִקַּרְקַע הַבַּעַל לִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת:
וּמֵאוּנִין. שֶׁכּוֹתְבִים בַּשְּׁטָר בְּפָנֵינוּ מֵאֲנָה פְלוֹנִית בִּפְלוֹנִי בַּעְלָהּ. וּבִקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאוּהָ אִמָּהּ וְאָחִיהָ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה גֵט:
שְׁטָרֵי בֵרוּרִין. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד שֶׁיָּדוּנוּ לָהֶם:
מָצָא. שְׁטָרוֹת:
בַּחֲפִיסָה. חֵמֶת שֶׁל עוֹר קְטַנָּה:
בִּדְלֻסְקְמָא. כְּלִי עוֹר שֶׁהַזְּקֵנִים מַצְנִיעִים בָּהּ כְּלֵי תַּשְׁמִישָׁם שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם:
תַּכְרִיךְ שֶׁל שְׁטָרוֹת. שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת אוֹ יוֹתֵר כְּרוּכִין זֶה בָזֶה:
אֲגֻדָּה. מֻשְׁכָּבִים זֶה עַל זֶה, אָרְכּוֹ שֶׁל זֶה עַל אָרְכּוֹ שֶׁל זֶה:
הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. דְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן הוּא, שֶׁהַכְּלִי סִימָן כְּשֶׁיֹּאמְרוּ הַבְּעָלִים בִּכְלִי פְּלוֹנִי מָצָאתָ אוֹתָם. וְכֵן תַּכְרִיךְ וַאֲגֻדָּה סִימָן הוּא:
אֶחָד הַלֹּוֶה מִשְּׁלֹשָׁה. אִם שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת שֶׁל לֹוֶה אֶחָד הֵן שֶׁלָּוָה מִשְּׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם, יַחֲזִירֵם הַמּוֹצֵא לַלֹּוֶה, דְּוַדַּאי מִיָּדוֹ נָפְלוּ, שֶׁאִם מִיָּדָם נָפְלוּ מִי קִבְּצָם לְמָקוֹם אֶחָד. וְדַוְקָא שֶׁהַשְּׁטָרוֹת מְקֻיָּמִים בְּבֵית דִּין. אֲבָל אִם אֵינָם מְקֻיָּמִים חָיְשִׁינַן דִּלְמָא לְקַיּוֹמִינְהוּ הוֹלִיכוּם שְׁלֹשָׁה הַמַּלְוִים אֵצֶל סוֹפֵר הַדַּיָּנִים וְנָפְלוּ מִיַּד הַסּוֹפֵר. וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁקִּיְּמוּ אוֹתָם נָפְלוּ מִיַּד הַסּוֹפֵר, דְּלֹא מַשְׁהֵי אֱינִישׁ קִיוּמֵיהּ בִּיְדָא דְּסָפְרָא. וְאִם שְׁלֹשָׁה לֹוִים הֵם, שֶׁלָּווּ מֵאָדָם אֶחָד, יַחֲזִירֵם הַמּוֹצֵא לַמַּלְוֶה, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ נָפְלוּ. וְאִם הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן כְּתִיבַת סוֹפֵר אֶחָד, חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִיַּד הַסּוֹפֵר נָפְלוּ וְלֹא לָווּ מֵעוֹלָם, וּלְפִיכָךְ לֹא יַחֲזִיר:
מָצָא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתָיו וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה טִּיבוֹ. אֶצְלוֹ. אִם הַלֹּוֶה הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ אוֹ הַמַּלְוֶה, אוֹ שֶׁמָּא מִקְצָתוֹ פָּרוּעַ וּמְסָרוּהוּ לוֹ לִהְיוֹת שָׁלִישׁ בֵּינֵיהֶם:
יְהֵא מֻנָּח. בְּיָדוֹ, וְלֹא יַחֲזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה:
אִם יֵשׁ עִמָּהֶן סִמְפּוֹנוֹת. הַמּוֹצֵא בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שׁוֹבֵר שֶׁנִּכְתַּב עַל אֶחָד מִשְּׁטָרוֹתָיו:
יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבַּסִּמְפּוֹן. וְהַשְּׁטָר בְּחֶזְקַת פָּרוּעַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי לַשּׁוֹבֵר הַזֶּה לִהְיוֹת מֻנָּח בְּיַד הַלֹּוֶה וְלֹא בְּיַד הַמַּלְוֶה, אָמְרִינַן הֶאֱמִינוֹ הַלֹּוֶה לַמַּלְוֶה. וְאָמַר לְמָחָר תְּנֵהוּ לִי, וְשָׁכַח. וְהוּא שֶׁמָּצָא הַמַּלְוֶה הַשְּׁטָר הַזֶּה שֶׁנִּכְתַּב עָלָיו הַשּׁוֹבֵר, בֵּין הַשְּׁטָרוֹת קְרוּעִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְרַע: