ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
אַחֲרָיוּת נְכָסִים. שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת שֶׁיִּגְבֶּה מֵהֶם:
לֹא יַחֲזִיר. דְּחָיְשִׁינַן לְפֵרָעוֹן וְלִקְנוּנְיָא. שֶׁמָּא שְׁטָר פָּרוּעַ הוּא וּמִן הַלֹּוֶה נָפַל, וְהָא דְּקָא מוֹדֶה לֹא פָרַעְתִּי, עֵצָה שֶׁל רַמָּאוּת הִיא בֵּינֵיהֶם לִטְרֹף אֶת הַלָּקוֹחוֹת שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ קַרְקַע שֶׁלֹּא בְאַחֲרָיוּת, וִיחַלְּקוּהָ בֵּינֵיהֶם:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר. דִּשְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחֲרָיוּת מִמְּשַׁעְבְּדֵי נַמִּי גָבֵי, דְּאַחֲרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא, וְחָיְשִׁינַן לְפֵרָעוֹן וְלִקְנוּנְיָא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְדַוְקָא בִּשְׁטָר שֶׁאֵין נִזְכָּר בּוֹ אַחֲרָיוּת אָמְרוּ חֲכָמִים דְּטָעוּת סוֹפֵר הוּא וְגָבֵי מִמְּשַׁעְבְּדֵי כְאִלּוּ הָיָה הָאַחֲרָיוּת כָּתוּב בּוֹ. אֲבָל אִם פֵּרֵשׁ בַּשְּׁטָר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת, מוֹדִים חֲכָמִים דְּיַחֲזִיר, דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לִקְנוּנְיָא: