ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ח
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁטָר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, דְּקַיְמָא לָן אַחֲרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא אִם לֹא כְּתָבוֹ בִּשְׁטָר, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ נִכְתַּב:
הוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ. וְאֵין שָׁם עֵדוּת אַחֵר:
גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. וְלֹא מִמְּשֻׁעְבָּדִים. דְּכֵיוָן דְּאֵין בּוֹ עֵדִים לֵית לֵיהּ קָלָא וְלֹא יָדְעֵי בֵּיהּ לָקוֹחוֹת כִּי הֵיכִי דְּלִזְדַּהֲרוּ:
אַחַר חִתּוּם שְׁטָרוֹת. אַחַר שֶׁחָתְמוּ הָעֵדִים בִּשְׁטָר, כָּתַב אֲנִי פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי עָרֵב:
גּוֹבֶה. מִן הֶעָרֵב, מִבְּנֵי חוֹרִין בִּלְבַד. דְּכֵיוָן דְּלֹא חֲתִימֵי סַהֲדֵי עַל הָעַרְבוּת הַוְיָא לָהּ מִלְוָה עַל פֶּה:
אָמַר לוֹ בֶּן נַנָּס וְכוּ'. דְּקָסָבַר כָּל עָרֵב שֶׁאַחַר מַתַּן מָעוֹת לֹא הָוֵי עָרֵב, שֶׁלֹּא עַל אֱמוּנַת הֶעָרֵב וְהַבְטָחָתוֹ הִלְוָהוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּלֵּס רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת בֶּן נַנָּס, הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְעָרֵב דִּלְאַחַר מַתַּן מָעוֹת בָּעֵי קִנְיָן, וְאִי לֹא לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד. וְשֶׁלִּפְנֵי מַתַּן מָעוֹת לֹא בָּעֵי קִנְיָן:
סוף הספר