ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ח
יוֹרְשֵׁי הָאָב אוֹמְרִים הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן. וְאֵין בַּעַל חוֹב יָכוֹל לְהִפָּרַע מִנְּכָסִים אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא זָכָה בָּהֶן הַבֵּן מֵעוֹלָם:
וּבַעֲלֵי הַחוֹב אוֹמְרִים הָאָב מֵת רִאשׁוֹן. וְנָפְלוּ הַנְּכָסִים שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַבֵּן, וְהֵם מְשֻׁעְבָּדִים לִכְתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעֲלֵי חוֹב:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלֹקוּ. דְּקָסָבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגָּבוֹת כְּגָבוּי דָּמֵי, וְיוֹרְשֵׁי הָאָב וּבַעֲלֵי חוֹב תַּרְוַיְהוּ מֻחְזָקִים הֲווּ, לְפִיכָךְ יַחֲלֹקוּ:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. הַנְּכָסִים בְּחֶזְקַת יוֹרְשִׁים וּכְמֻחְזָקִים דָּמוּ וּבַעַל חוֹב בָּא לְהוֹצִיא מִיָּדָם וְעָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָאָב מֵת תְּחִלָּה: