ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ו
וְשִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא. וְהוּא הַדִּין אִם שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ מִטַּלְטְלִין, מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה, וְאִם עָמַד אֵינוֹ חוֹזֵר. וְהוּא שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עַל אוֹתוֹ מַתָּנָה, דְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע בְּמִקְצָת בָּעֵי קִנְיָן בֵּין עָמַד בֵּין לֹא עָמַד. וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ לֹא קָנָה מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה אֲפִלּוּ מֵת הַשְּׁכִיב מְרַע. וְדַוְקָא כְּשֶׁבָּא לְהַקְנוֹת הַמַּתָּנָה מֵחַיִּים. אֲבָל אִם אָמַר יִתְּנוּ לִפְלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ אַחַר מוֹתוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן, וַאֲפִלּוּ שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ. וּשְׁכִיב מְרַע שֶׁבָּא לִתֵּן מַתָּנָה מֵחַיִּים, אִם לֹא שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ כְּלוּם וְעָמַד, חוֹזֵר וַאֲפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ. וּמְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה דִּשְׁמַעְנָא לֵיהּ דְּקָאָמַר וַי לֵיהּ דְּמָיֵת, לְעוֹלָם חוֹזֵר, בֵּין שִׁיֵּר בֵּין לֹא שִׁיֵּר, וַאֲפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ. וְאִם מֵת, קָנָה מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִנְיָן:
לֹא כָתַב בָּהּ שְׁכִיב מְרַע. כַּד קָצִיר וְרָמֵי בְּעַרְסֵיהּ. וְאַף לֹא לְשׁוֹן מַתְּנַת בָּרִיא, כַּד הָלַךְ עַל רַגְלוֹהִי בְּשׁוּקָא. וְלֹא שִׁיֵּר כְּלוּם:
הוּא אוֹמֵר שְׁכִיב מְרַע הָיִיתִי. וְחוֹזְרַנִי בִּי. וְהַלָּה אוֹמֵר בָּרִיא הָיִיתָ וְלֹא תַחֲזֹר:
צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע. דְּבָתַר הַשְׁתָּא אַזְלִינַן, דְּהָאִידְנָא בָּרִיא הוּא, וְעָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע בִּשְׁעַת הַמַּתָּנָה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא אַזְלִינַן בָּתַר הַשְׁתָּא אֶלָּא אָמְרִינַן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, וּמְקַבֵּל הַמַּתָּנָה שֶׁבָּא לְהוֹצִיא מִיַּד הַנּוֹתֵן שֶׁהוּא מֻחְזָק, עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה וְעֵדִים שֶׁבָּרִיא הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: