ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
מִי שֶׁמֵּת. שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּים. כְּדֵי שֶׁיִּזּוֹנוּ הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ הַבָּנוֹת:
שֶׁהַנְּכָסִים מֻעָטִין. שֶׁאֵין בָּהֶם כְּשִׁעוּר זֶה:
בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי. בִּתְמִיהָה. אֶלָּא לֹא אַפְסִיד, וְנִזּוֹן כֻּלָּנוּ יַחַד. וְאֵין הֲלָכָה כְּאַדְמוֹן. וְעָשׂוּ אַלְמָנָה אֵצֶל הַבַּת בִּנְכָסִים מֻעָטִים, כְּבַת אֵצֶל הָאַחִין, מַה בַּת אֵצֶל הָאַחִין הַבַּת נִזּוֹנֵת וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים, אַף אַלְמָנָה אֵצֶל הַבַּת הָאַלְמָנָה נִזּוֹנֵת וְהַבַּת תִּשְׁאַל עַל הַפְּתָחִים: