ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
זֶה בְּנִי נֶאֱמָן. לְיוֹרְשׁוֹ וְלִפְטֹר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַיִּבּוּם:
זֶה אָחִי אֵינוֹ נֶאֱמָן. לְהוֹרִישׁוֹ עִם אֶחָיו, שֶׁהֲרֵי אֵינָן מַכִּירִים אוֹתוֹ:
וְנוֹטֵל עִמּוֹ בְּחֶלְקוֹ. כְּגוֹן אִם הֵם שְׁנֵי אַחִים לְבַד הַסָּפֵק, וְיֵשׁ לָהֶם לְחַלֵּק שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת, זֶה נוֹטֵל שָׂדֶה וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹטֵל שָׂדֶה וּמֶחֱצָה, וְזֶה שֶׁמֵּעִיד עַל הַסָּפֵק שֶׁהוּא אָחִיו, נוֹתֵן לוֹ חֲצִי הַשָּׂדֶה, וְהָאַחֵר אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם, דְּאָמַר לֵיהּ הָבֵא רְאָיָה וּשְׁקוֹל:
מֵת. הַסָּפֵק:
יַחְזְרוּ. אוֹתָן הַנְּכָסִים שֶׁנָּתַן לוֹ אָחִיו:
לִמְקוֹמָן. כְּלוֹמַר לְמִי שֶׁנְּתָנָם לוֹ. אֲבָל שְׁאָר אַחִים אֵין יוֹרְשִׁים עִמּוֹ:
נָפְלוּ לוֹ. לַסָּפֵק:
נְכָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר. בְּחַיָּיו. אוֹ קָנָה נְכָסִים וְעַכְשָׁיו מֵת:
יִירְשׁוּ אֶחָיו. שֶׁל זֶה שֶׁהָיָה מֵעִיד שֶׁהוּא אָחִיו:
עִמּוֹ. דְּהָא קָא מוֹדִי לְהוּ שֶׁאֲחִיהֶם הוּא. וְהָנֵי מִלֵּי בִּדְלָא כָּפְרוּ שְׁאָר הָאַחִין לוֹמַר וַדַּאי שֶׁאֵינוֹ אֲחִיהֶן, אֶלָּא טוֹעֲנִים שֶׁאֵינָן מַכִּירִים אוֹתוֹ. אֲבָל אִם כָּפְרוּ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ אֲחִיהֶם, לֹא יִירָשֶׁנּוּ אֶלָּא זֶה שֶׁהֵעִיד לוֹ בִּלְבַד:
דְּיָתֵיקֵי. צַוָּאַת שְׁכִיב מְרַע. וּלְשׁוֹן דְּיָתֵיקֵי דָּא תְּהֵא לְמֵיקַם וּלְמֵהֱוֵי:
קְשׁוּרָה עַל יְרֵכוֹ. דְּלֵיכָּא לְמֵימַר אַחֵר כְּתָבָהּ וּנְתָנָהּ שָׁם, אֲפִלּוּ הָכִי הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא גָּמַר לְהַקְנוֹת אֶלָּא בְּקַבָּלַת הַשְּׁטָר, וְאֵין שְׁטָר לְאַחַר מִיתָה: