ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ג
נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה. בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְסָבַר הַאי תַּנָּא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, דִּכְתִיב (במדבר כו) לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ. וּצְלָפְחָד וְחֵפֶר אָבִיו שְׁנֵיהֶם נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁמִּיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם. וְנָטְלוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד חֵלֶק אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לוֹ בָּאָרֶץ, וְחֵלֶק הַמַּגִּיעַ לוֹ מִירֻשַּׁת חֵפֶר אָבִיו, וְחֵלֶק בְּכוֹרָתוֹ שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בָּרָאוּי לָבֹא לְאַחַר מִיתָה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֻחְזֶקֶת הָיְתָה: