ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
יֵשׁ נוֹחֲלִין. יֵשׁ קְרוֹבִים שֶׁנּוֹחֲלִין אֶת קְרוֹבֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מֵתִים. וְאַף כְּשֶׁמֵּתִים הֵם, מַנְחִילִין לָהֶם אֶת מָמוֹנָם:
הָאָב אֶת הַבָּנִים. דִּכְתִיב (במדבר כז) אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ, בִּמְקוֹם בַּת אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מֵאָב, וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב בִּמְקוֹם אַחִין:
וְהַבָּנִים אֶת הָאָב. דִּכְתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ, הָא יֵשׁ לוֹ בֵּן, בֵּן קוֹדֵם:
וְהָאַחִין מִן הָאָב. דִּכְתִיב (שם) מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אוֹתָהּ, וּמִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה, דִּכְתִיב (שם א) לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם:
הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ. דִּכְתִיב (במדבר לז) וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵיאַךְ בַּת יוֹרֶשֶׁת שְׁנֵי מַטּוֹת. אֶלָּא זוֹ שֶׁאָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר, וִירַשְׁתָּן. וּמִדִּכְתִיב מַטּוֹת, הִקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב, מַה מַּטֵּה הָאָב בֵּן קוֹדֵם לַבַּת, אַף מַטֵּה הָאֵם בֵּן קוֹדֵם לַבַּת:
וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. דִּכְתִיב שְׁאֵרוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ. וְקָרִינַן הָכִי, וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלַת שְׁאֵרוֹ לוֹ, וְגוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין. יָכוֹל אַף הִיא תִּירְשֶׁנּוּ תַּלְמוּד לוֹמַר וְיָרַשׁ אוֹתָהּ, הוּא יוֹרֵשׁ אוֹתָהּ וְאֵין הִיא יוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ: