ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר. מִדַּת בֵּית כּוֹר הוּא חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף אַמָּה. שֶׁחֲצַר הַמִּשְׁכָּן הָיָה בֵּית סָאתַיִם, וְהָיָה מֵאָה עַל חֲמִשִּׁים, וְכוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין:
עָפָר. הָרָאוּי לִזְרִיעָה מַשְׁמַע. אֲבָל אִם אָמַר בֵּית כּוֹר סְתָם, אוֹ בֵּית כּוֹר קַרְקַע, אֲפִלּוּ הָיָה כֻּלּוֹ סְלָעִים הִגִּיעוֹ, דְּשֶׁמָּא לִבְנוֹת בַּיִת אוֹ לְמִשְׁטַח בֵּיהּ פֵּרוֹת בָּעֵי לֵיהּ:
נְקָעִים. בְּקָעִים עֲמֻקִּים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה. וּכְגוֹן שֶׁרְחָבִים אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, דַּהֲוֵי מָקוֹם חָשׁוּב:
אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְצָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּית כּוֹר שָׁלֵם מִקַּרְקַע חָלָק. שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן מְעוֹתָיו בְּמָקוֹם אֶחָד וְיֵרָאוּ לוֹ כִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת:
כְּבֵית כּוֹר. מַשְׁמַע כְּמוֹ שֶׁהִיא, בֵּין סְלָעִים בֵּין עָפָר: