ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
אַרְבַּע מִדּוֹת. דִּינִים חֲלוּקִים זֶה מִזֶּה:
מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת. הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ חִטִּין יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, הָוֵי כְּאוֹנָאָה, וּלְכָךְ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, מִי שֶׁנִּתְאַנָּה בִּלְבַד, דְּהוּא לוֹקֵחַ, אֲבָל מוֹכֵר אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וַאֲפִלּוּ הוּקְרוּ הַחִטִּין הַרְבֵּה:
אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּקְרוּ אוֹ הוּזְלוּ. וְלֹא מָצֵי לוֹקֵחַ לְמֵימַר אֲנִי לְיָפוֹת נִתְכַּוַּנְתִּי וְהַאי דַּאֲמֵינָא רָעוֹת מִשּׁוּם דְּרַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה. וְכֵן אִפְּכָא לֹא מָצֵי מוֹכֵר לְמֵימַר אֲנִי לְרָעוֹת נִתְכַּוַּנְתִּי וְהַאי דַּאֲמֵינָא יָפוֹת דְּדֶרֶךְ הַמּוֹכֵר לוֹמַר לָרַע טוֹב:
שְׁחַמְתִּית. אֲדֻמָּה. וְכָל חוּם (בראשית ל) מְתַרְגְּמִינַן שָׁחוּם:
וְנִמְצֵאת לְבָנָה. וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהַאי וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהַאי. וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא הָוֵי מִקַּח טָעוּת לִשְׁנֵיהֶם וּשְׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לַחֲזֹר. דְּאִלּוּ בְּיָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת כֻּלֵּי עָלְמָא נִיחָא לְהוּ בְּיָפוֹת:
יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ. אִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַמְרָא וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַלָּא: