ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר. לְפִי שֶׁנּוֹי הוּא לָעִיר כְּשֶׁיֵּשׁ מֶרְחָב פָּנוּי לְפָנֶיהָ:
חָרוּב וְשִׁקְמָה. עַנְפֵיהֶן מְרֻבִּים:
אִילַן סְרָק. גְּנַאי הוּא לָעִיר:
וְנוֹתֵן דָּמִים. מִי שֶׁהָעִיר שֶׁלּוֹ:
סָפֵק וְכוּ' קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. דְּכֵיוָן דְּדִינָא הָוֵי דְּבֵין זֶה קָדַם וּבֵין זֶה קָדַם קוֹצֵץ, לְאַחַר שֶׁקָּצַץ אָמְרִינַן לֵיהּ לְבַעַל הָאִילָן אַיְתֵי רְאָיָה שֶׁהָאִילָן קָדַם וּשְׁקֹל: