ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
מַרְחִיקִין אֶת הַסֻּלָּם. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוֹבָךְ שֶׁל יוֹנִים בַּחֲצֵרוֹ סָמוּךְ לְכֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, וּבָא חֲבֵרוֹ לְהַעֲמִיד סֻלָּם אֵצֶל הַכֹּתֶל, צָרִיךְ לְהַרְחִיק הַסֻּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת:
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפֹּץ הַנְּמִיָּה. הִיא חַיָּה קְטַנָּה, מִן הַסֻּלָּם לַשּׁוֹבָךְ, וְתַהֲרֹג אֶת הַיּוֹנִים:
מַזְחִילָה. הוּא צִנּוֹר גָּדוֹל הַמֻּנָּח עַל אֹרֶךְ הַכֹּתֶל וּמֵימֵי הַגַּג זָבִים לְתוֹכוֹ. וְאִם כָּתְלוֹ מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי חֲצַר חֲבֵרוֹ וּמַזְחִילָה עָלָיו, צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּה אִם בָּא לִבְנוֹת כֹּתֶל בְּצִדָּהּ:
אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זוֹקֵף שָׁם סֻלָּם. לַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן מַזְחִילָתוֹ לְנַקּוֹתָהּ מֵעָפָר וּמִצְּרוֹרוֹת הַנּוֹפְלִים בָּהּ וּמְעַכְּבִים אֶת קִלּוּחַ הַמַּיִם:
מַרְחִיקִים אֶת הַשּׁוֹבָךְ מִן הָעִיר. שֶׁהַיּוֹנִים מַפְסִידִים זֵרְעוֹנֵי הַגַּגּוֹת:
אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ הַיּוֹנִים בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ:
בֵּית אַרְבַּעַת כּוֹרִין. בֵּית כּוֹר לְכָל רוּחַ, וְהַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מְלֹא שֶׁגֶר הַיּוֹנִים. מְרוּצַת פְּרִיחָתָן בְּפַעַם אַחַת:
וְאִם לְקָחוֹ. כְּמוֹת שֶׁהוּא עִם הַקַּרְקַע, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ כָּל סְבִיבָיו אֶלָּא בֵּית רֹבַע הַקַּב:
הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ. שֶׁהֲרֵי הֻחְזַק בּוֹ הָרִאשׁוֹן כָּךְ: