ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יח · משנה ב
שְׁלֹשָׁה בֵית הַפְּרָס הֵן. כִּדְקָא חֲשִׁיב לְהוּ וְאָזֵיל. שָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, וְשָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, וּשְׂדֵה בוֹכִים:
נִטַּעַת כָּל נֶטַע. נוֹטֵעַ בָּהּ כָּל אִילָנוֹת שֶׁיִּרְצֶה. וּמַתְנִיתִין דְּלֹא כְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָסַר לְעֵיל. וְאִיכָּא לְמֵימַר דְּאַף רַבִּי יוֹסֵי לֹא אָסַר אֶלָּא לִטַּע בָּהּ כֶּרֶם בִּלְבַד, מִשּׁוּם דְּהַבּוֹצֵר לַגַּת הֻכְשַׁר, אֲבָל לֹא שְׁאָר אִילָנוֹת:
חוּץ מִזֶּרַע הַנִּקְצָר. אֲבָל זֶרַע הַנֶּעֱקָר עִם שָׁרָשָׁיו חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יָבִיא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה עִם הֶעָפָר הָעוֹלֶה עִם הַשָּׁרָשִׁים הַנֶּעֱקָרִים:
וְאִם עֲקָרוֹ. אוֹתוֹ זֶרַע הַנִּקְצָר:
צוֹבֵר אֶת גָּרְנוֹ לְתוֹכוֹ. לְתוֹךְ הַשָּׂדֶה עַצְמָהּ. וְדָשׁ אוֹתוֹ שָׁם. וְלֹא יְבִיאֶנּוּ לַבַּיִת עַד אַחַר דִּישָׁה, שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת אֶת הַטֻּמְאָה:
וְכוֹבְרוֹ בִשְׁתֵּי כְבָרוֹת. זוֹ אַחַר זוֹ. שֶׁמָּא נִתְעָרֵב עִמּוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה:
וְהַקִּטְנִיּוֹת בְּשָׁלֹשׁ. לְפִי שֶׁהַקִּטְנִיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן עָפָר יוֹתֵר מִבַּתְּבוּאָה, מִשּׁוּם הָכִי חָיְשֵׁי בְהוּ טְפֵי. אֲבָל טְהוֹרִין הֵן, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻכְשְׁרוּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וְשׂוֹרֵף אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הֶעָצָה. בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה. שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶן עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה:
קַשׁ. תֶּבֶן שֶׁל תְּבוּאָה:
עָצָה. תֶּבֶן שֶׁל קִטְנִיּוֹת:
וּמְטַמְּאָה בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא. שְׂדֵה בֵּית הַפְּרָס שֶׁאָמַרְנוּ:
וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְאֹהֶל. דְּכָל טֻמְאָתָהּ מִשּׁוּם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אֵינוֹ מְטַמֵּא בְאֹהֶל: