ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ה
שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. וּמְכֻוָּנִים זֶה כְנֶגֶד זֶה:
יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁכָּל אֶחָד מִן הַזִּיזִים רָחְבּוֹ טֶפַח עַל טֶפַח:
וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח. הַתַּחְתּוֹן גָּבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח וְהָעֶלְיוֹן גָּבֹהַּ מִן הַתַּחְתּוֹן טֶפַח:
וְטֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן. תַּחַת הַתַּחְתּוֹן. כָּל מַה שֶּׁתַּחְתָּיו טָמֵא וּמַה שֶּׁעַל גַּבָּיו טָהוֹר, דְּחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
בֵּינֵיהֶן. אִם טֻמְאָה בֵּין תַּחְתּוֹן לָעֶלְיוֹן כָּל מַה שֶּׁבֵּינֵיהֶן טָמֵא, אֲבָל מַה שֶּׁתַּחַת הַתַּחְתּוֹן וְשֶׁעַל הָעֶלְיוֹן, טָהוֹר, דְּחוֹצְצִים:
עַל גַּבֵּיהֶן. עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹן. כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה עַד הָרָקִיעַ, טָמֵא, וְכָל הַשְּׁאָר טָהוֹר:
הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן וֽכוּ' תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. דְּבֵין שֶׁהַטֻּמְאָה תַחַת הַתַּחְתּוֹן בֵּין שֶׁהַטֻּמְאָה בֵינֵיהֶן, אוֹתוֹ הָעֹדֶף שֶׁהָעֶלְיוֹן יָתֵר עַל הַתַּחְתּוֹן טֶפַח מְעָרֵב אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל מַה שֶּׁעַל הָעֶלְיוֹן טָהוֹר, דְּחוֹצֵץ:
עַל גַּבֵּיהֶן. עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹן:
הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן וֽכוּ' טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן. תַּחַת הַתַּחְתּוֹן:
תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. דְּאוֹתוֹ עֹדֶף מְעָרֵב אֶת הַטֻּמְאָה בֵּינֵיהֶן וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְמַה שֶּׁתַּחְתָּיו:
בֵּינֵיהֶן. אִם הַטֻּמְאָה בֵּינֵיהֶן אוֹ לְמַטָּה בָּאָרֶץ תַּחַת הַמּוֹתָר, דְּהַיְנוּ כְנֶגֶד הָעֹדֶף וְלֹא תַחַת הַתַּחְתּוֹן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. דְּאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא טֶפַח בָּעֹדֶף מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְתַחַת הַתַּחְתּוֹן, הוֹאִיל וְעוֹדֵף עָלָיו:
בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר טָמֵא. מַה שֶּׁבֵּין שְׁנֵי הַזִּיזִין וּמַה שֶּׁתַּחְתֵּיהֶן בָּאָרֶץ כְּנֶגֶד הַמּוֹתָר, טָמֵא:
וְתַחְתֵּיהֶן טָהוֹר. מַה שֶּׁתַּחַת הַתַּחְתּוֹן. דְּכֵיוָן דְּאֵין בַּמּוֹתָר טֶפַח אֵין הַטֻּמְאָה בָאָה תַחַת הַתַּחְתּוֹן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: