ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ו
וְלֹא תְבוּאָה שֶׁבַּחַלּוֹן. שֶׁהִשְׁרִישָׁה בַּחַלּוֹן מַמָּשׁ. מִשּׁוּם דְּדַעְתּוֹ לְפַנּוֹתָהּ שֶׁהִיא מְקַלְקֶלֶת אֶת הַכֹּתֶל, וְכָל דָּבָר שֶׁדַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ אֵינוֹ מְמַעֵט בַּחַלּוֹן. וּלְעֵיל אַיְרֵי שֶׁהִשְׁרִישָׁה רָחוֹק מִן הַכֹּתֶל, דְּהַשְׁתָּא אֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָהּ:
הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב הַמְנֻגָּעִים. דִּשְׁתִי וָעֵרֶב מִטַּמֵּא בִנְגָעִים, וְדָבָר טָמֵא אֵינוֹ מְמַעֵט:
וְלֹא לְבֵנָה מִבֵּית הַפְּרָס. הַלְּבֵנָה הָעֲשׂוּיָה מֵעֲפַר בֵּית הַפְּרָס. רַבִּי מֵאִיר סָבַר שֶׁהִיא טְמֵאָה כְּמוֹ שֶׁעֲפַר בֵּית הַפְּרָס טָמֵא, הִלְכָּךְ אֵינָהּ מְמַעֶטֶת בַּחַלּוֹן. וְרַבָּנָן סָבְרֵי לֹא טִמְּאוּ אֶלָּא גוּשׁ כִּבְרִיָּתוֹ הַבָּא מִבֵּית הַפְּרָס, וְלֹא הֶעָפָר אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁגִּבְּלוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְשִׁעוּר הַגּוּשׁ, כְּפִיקָה גְדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִים, שֶׁהוּא כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין: