ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ו
תַּחַת כֻּלָּהּ. כָּל כֵּלִים שֶׁתַּחְתֶּיהָ טְמֵאִים, דִּמְבִיאָה טֻמְאָה לְכֻלָּהּ. וְשֶׁעַל גַּבָּהּ טְהוֹרִים, דְּחוֹצֶצֶת בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
וְאִם לָאו. שֶׁאֵינָהּ רְחָבָה טֶפַח:
בּוֹקַעַת וְעוֹלָה. דְּאִם טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טְמֵאִים:
בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. דְּאִם טֻמְאָה עַל גַּבָּהּ, כֵּלִים שֶׁתַּחְתֶּיהָ כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טְמֵאִים:
הֶקֵּפָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דְּכָל שֶׁיֵּשׁ בְּרָחְבּוֹ טֶפַח יֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ד) בַּיָּם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב: