ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ג
נֶסֶר. שֶׁהוּא אָרֹךְ וָצַר, וּכְשֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי הַתַּנּוּר יוֹצֵא טֶפַח מִן הַמִּזְרָח וְטֶפַח מִן הַמַּעֲרָב, וְדָרוֹם וְצָפוֹן אֵינוֹ יוֹצֵא:
טֻמְאָה בְצַד זֶה. תַּחַת הַנֶּסֶר בַּמִּזְרָח אוֹ בַמַּעֲרָב:
כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים. דְּאֵין מָקוֹם לַטֻּמְאָה לַעֲבֹר, שֶׁאֵין הַנֶּסֶר עוֹדֵף מִן הַצָּפוֹן וּמִן הַדָּרוֹם:
וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. קָסָבַר אֵין תַּנּוּר מַפְסִיק. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
הַבְּטַח. יֵשׁ סְפָרִים שֶׁגּוֹרְסִים אַבְּטַח. וְהוּא בִּנְיָן עָשׂוּי כְּעֵין אַמְבַּטִי שֶׁבַּמֶּרְחֲצָאוֹת שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן מַיִם לְרַחֲצָה, וְנֶסֶר נָתוּן עָלָיו לְתִקְרָה, וְהַנֶּסֶר עוֹדֵף מִשְּׁנֵי צְדָדִים. וְאִם הַטֻּמְאָה מִצַּד זֶה אֵין יוֹצְאָה לְצַד אַחֵר, לְפִי שֶׁהַבְּטַח חוֹצֵץ:
הָיָה בוֹ זִיז. הָיְתָה קוֹרָה יוֹצְאָה לְמַעְלָה מִן הַבְּטַח מִן הַמִּזְרָח לְמַעֲרָב:
רוֹאִין אֶת הַבְּטַח כְּאִלּוּ אֵינוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַבְּטַח חוֹצֵץ בַּנֶּסֶר, גַּבֵּי זִיז אֵינוֹ חוֹצֵץ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: