ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ח
הֶחָדוּת. כְּמוֹ הַדּוּת. וְהַיְנוּ בּוֹר וְהַיְנוּ דּוּת, אֶלָּא שֶׁבּוֹר בַּחֲפִירָה וְדוּת בְּבִנְיָן:
וּמְנוֹרָה בְתוֹכוֹ. בְּתוֹךְ הַדּוּת:
וְהַפֶּרַח שֶׁל מְנוֹרָה יוֹצֵא וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר עַל הַפֶּרַח. וּפֶרַח הוּא הָרָחָב שֶׁבְּרֹאשׁ הַמְּנוֹרָה שֶׁהַנֵּר יוֹשֵׁב עָלָיו. וּכְפִישָׁה, סַל גָּדוֹל שֶׁכּוֹבְשִׁים בּוֹ הַזֵּיתִים לְכָמְרָן:
עַל פִּי הֶחָדוּת. שֶׁאֵינָהּ נוֹפֶלֶת לְתוֹכוֹ:
טָהוֹר. דְּנִצּוֹל עִם דָּפְנֵי הָאֹהֶל, כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל בְּפֶרֶק ה' [מִשְׁנָה ו']:
וְהַמְּנוֹרָה טְמֵאָה. מִפְּנֵי הַפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הַדּוּת וְאֵין הַכְּפִישָׁה מַצֶּלֶת עָלָיו. וְאִם תֹּאמַר, כֵּיוָן דִּמְנוֹרָה טְמֵאָה הֵיאַךְ הַדּוּת טָהוֹר, וַהֲלֹא הִיא מְטַמְּאָה כַמֵּת עַצְמוֹ דְחֶרֶב הֲרֵי הוּא כֶּחָלָל. יֵשׁ לוֹמַר, דְּמַיְרֵי כְגוֹן דְּלֵיכָּא מֵת בַּבַּיִת אֶלָּא חֶרֶב שֶׁנָּגַע בַּמֵּת, וְעַל יָדוֹ מִטַּמֵּא הַבַּיִת וְהַמְּנוֹרָה, וְקַיְמָא לָן דְּאֵין כְּלִי עוֹשֶׂה כְלִי אַחֵר כַּיּוֹצֵא בוֹ, כִּדְפָרֵישְׁנָא בְּפֶרֶק קַמָּא:
אַף הַמְּנוֹרָה טְהוֹרָה. דְּבָתַר דִּידַהּ אָזְלִינַן וְלֹא בָתַר פִּרְחָהּ, וְהִיא בְּתוֹךְ הַדּוּת קַיְמָא וְנִצּוֹלֶת עִם הַדּוּת:
הַכֹּל טָמֵא. בֵּין הַדּוּת בֵּין הַמְּנוֹרָה. כֵּיוָן דְּאִם תִּנָּטֵל מְנוֹרָה כְּפִישָׁה נוֹפֶלֶת לְתוֹךְ הַדּוּת: