ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ז
הָיְתָה נְתוּנָה. אַקְּדֵרָה קָאֵי:
בְּצַד הָאַסְקֻפָּה. שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל הָאַסְקֻפָּה מִבַּחוּץ וּמְשׁוּכָה לִפְנִים כָּל כָּךְ שֶׁאִם תַּעֲלֶה יֵשׁ מִמֶּנָּה טֶפַח תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף. וּכְגוֹן שֶׁהַקְּדֵרָה רְחָבָה מִלְּמַטָּה הַרְבֵּה וְצָרָה מִלְּמַעְלָה כְלַפֵּי פִּיהָ, דְּכִי קַיְמָא טֶפַח תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף עֲדַיִן כָּל פִּיהָ לַחוּץ:
טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ. בִּרְצוּצָה אַיְרֵי:
בּוֹקַעַת וְעוֹלָה. וְהַבַּיִת טָהוֹר. וּכְגוֹן שֶׁהַטֻּמְאָה מִן הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ, דְּאִי בְטֶפַח הַמָּשׁוּךְ לִפְנִים הָיָה הַבַּיִת טָמֵא:
תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא. כֵּיוָן דְּאִיכָּא טֶפַח מִמֶּנָּה לִפְנִים שֶׁמֵּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת:
תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר. דְּנִצּוֹלֶת עִם דֹּפֶן הַבַּיִת:
הַכֹּל טָמֵא. דְּנִטְמְאָה הַקְּדֵרָה וְאֵינָהּ חוֹצֶצֶת, וְרוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה כְאִלּוּ הִיא תַחְתֶּיהָ, וְהַבַּיִת טָמֵא:
אוֹ מֻדְבֶּקֶת. שֶׁאֵין הַקְּדֵרָה תַחַת הַמַּשְׁקוֹף כְּלָל אֶלָּא לְמַעְלָה דְּבוּקָה בְצַד הַמַּשְׁקוֹף, וְאֵין רֹחַב דְּבִיקָתָהּ טֶפַח:
אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתֶּיהָ. כֵּיוָן דְּלֵיכָּא טֶפַח תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף אֵין מֵבִיא טֻמְאָה לַבַּיִת, וְהַבַּיִת וְתוֹכָהּ וְגַבָּהּ הַכֹּל טָהוֹר: