ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טו · משנה ח
חֲצַר הַקֶּבֶר. חָצֵר הַמֻּקֶּפֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ אַרְבַּע מְעָרוֹת שֶׁל קְבָרוֹת:
טָהוֹר עַד שֶׁיְהֵא בָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת טָהוֹר הָעוֹמֵד בָּהּ. אֲבָל פְּחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, טָמֵא הָעוֹמֵד בָּהּ. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא שָׁלֹשׁ מְעָרוֹת מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת וְרוּחַ רְבִיעִית שֶׁל חָצֵר פְּתוּחָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְרֻחָק מִפֶּתַח הַמְּעָרָה אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, טָהוֹר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע לַמַּשְׁקוֹף שֶׁל פֶּתַח הַמְּעָרָה. וְהָנֵי מִלֵּי חֲצַר הַקֶּבֶר דִּמְסַיְּמָא מְחִצָּתָהּ, אֲבָל מֵת בְּעָלְמָא תּוֹפֵס אַרְבַּע אַמּוֹת לְטֻמְאָה:
גּוֹלֵל לְקֶבֶר. כִּסּוּי עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר:
אֶלָּא כְנֶגֶד הַפֶּתַח. שֶׁל הַקֶּבֶר. וְהַנּוֹגֵעַ בַּקָּצֶה הַמֻּנָּח חוּץ לַקֶּבֶר, טָהוֹר:
עָשָׂה רֹאשָׁהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר. וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת עַל הַקֶּבֶר כְּמוֹ אִילָן. הַנּוֹגֵעַ מִמֶּנָּה בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים סָמוּךְ לַקֶּבֶר, טָמֵא מִשּׁוּם גּוֹלֵל, וּמֵאַרְבָּעָה וּלְמַעְלָה טָהוֹר:
בִּזְמַן שֶׁהוּא עָתִיד לָגֹד. לָקֹץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִצֵּץ עֲדַיִן. לָגֹד, כְּמוֹ גֹּדּוּ אִילָנָא (דניאל ד):
כֻּלָּהּ חִבּוּר. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא קִצֵּץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לָקֹץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: