ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה יד
הָיְתָה פְחוּתָה. שֶׁנִּפְחֲתָה וּבָטְלָה מִתּוֹרַת כְּלִי:
כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. דִּפְלִיגֵי אַתַּנָּא קַמָּא וּמַשְׁווּ מַחְזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה לִפְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ:
אֵין טֻמְאָה עוֹלָה לָהּ. בִּזְמַן שֶׁהַטֻּמְאָה תַחְתֶּיהָ אֵינָהּ עוֹלָה לְתוֹכָהּ:
אַף לֹא יוֹרֶדֶת מִמֶּנָּה. בִּזְמַן שֶׁהַטֻּמְאָה לְתוֹכָהּ אֵינָהּ יוֹרֶדֶת תַּחְתֶּיהָ:
תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. וְתוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר:
כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. אֲבָל תַּחְתֶּיהָ טָהוֹר: