ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
יֵשׁ מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה. שֶׁאִם הֶאֱהִילוּ עַל הַטֻּמְאָה וְאָדָם וְכֵלִים מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה עַל הָאָדָם וְהַכֵּלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעוּ בַטֻּמְאָה:
וְחוֹצְצִים. אִם הַטֻּמְאָה תַחְתֵּיהֶן מַצִּילִין אָדָם וְכֵלִים שֶׁעַל גַּבָּן, לְפִי שֶׁהֵן חוֹצְצִים בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. וְכֵן אִם טֻמְאָה עַל גַּבָּן מִבַּחוּץ, מַצִּילִין כֵּלִים שֶׁתַּחְתֵּיהֶן:
שִׁדָּה. תֵּבָה גְדוֹלָה שֶׁל עֵץ כְּמִין אָרוֹן:
תֵּבָה. קְטַנָּה כְעֵין שֻׁלְחָנִים:
מִגְדָּל. שֶׁל עֵץ עָשׂוּי לְאוֹצָר:
כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ. קֻפּוֹת גְּדוֹלוֹת עֲשׂוּיוֹת מִקַּשׁ אוֹ מֵעֲרָבָה אוֹ כַפּוֹת תְּמָרִים:
כַּוֶּרֶת הַקָּנִים. כְּמִין סַלִּים עֲשׂוּיִין מִקָּנִים:
וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית. הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁמַּפְלִיגִים בָּהֶם בַּיָּם הַגָּדוֹל, עוֹשִׂין בְּתוֹכָן כְּלִי גָדוֹל שֶׁל עֵץ כְּמִין בּוֹר שֶׁמְּשִׂימִים בּוֹ הַמַּיִם הַמְּתוּקִין הָרְאוּיִין לִשְׁתִיָּה:
וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח. דְּכֵיוָן שֶׁהֵן גְּדוֹלִים בְּמִדָּה זוֹ שׁוּב אֵינָן מְקַבְּלִים טֻמְאָה, וְחוֹצְצִים בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
סְקוֹרְטְיָא. עוֹר שֶׁלּוֹבְשִׁים הָעַבְּדָנִים בִּשְׁעַת מְלַאכְתָּן:
קְטָבֹלְיָא. עוֹר שֶׁמַּצִּיעִין לְמִטָּה וְשׁוֹכְבִין עָלָיו, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי נט"ע:
שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים. נְטוּיִין כְּעֵין אֹהֶל. וְאַף עַל גַּב דִּירִיעָה וּסְקוֹרְטְיָא וּקְטָבֹלְיָא וְסָדִין וּמַפָּץ וּמַחֲצֶלֶת כֵּלִים נִינְהוּ וּמְקַבְּלֵי טֻמְאָה, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהֵן נְטוּיִין כְּאֹהָלִים חוֹצְצִים בִּפְנֵי טֻמְאָה, דְּאֹהֶל אַף עַל גַּב דִּמְקַבֵּל טֻמְאָה חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
וְעֵדֶר בְּהֵמוֹת. כְּשֶׁהֵן עוֹמְדוֹת וְלֹא מְהַלְּכוֹת וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בֵּין רַגְלָיו שֶׁל זֶה:
וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. קִנֵּי חַיָּה וָעוֹף. לְשׁוֹן מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ (שמות טו):
וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן. שֶׁהָיָה קָשׁוּר עַל הַכֹּתֶל אוֹ עַל הָאִילָן:
וְהָעוֹשֶׂה מָקוֹם לְבֵנָה בַּשִּׁבֳּלִים. שֶׁמְּחַפֶּה לַשִּׁבֳּלִים מָקוֹם דּוֹמֶה לְבַיִת:
הָאֵירוּס וְהַקִּסּוֹם וּדְלַעַת יְוָנִית וְיַרְקוֹת חֲמוֹרִים. כָּל אֵלּוּ מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁעָלִים שֶׁלָּהֶן רְחָבִים:
חוּץ מִן הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה. לְפִי שֶׁתַּחַת צֵל עִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה הָיוּ רְגִילִים לֵישֵׁב יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֳכָלִים. וְהָכִי תַנְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: