ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
כֻּלָּן טְמֵאִים. כָּל הַכֵּלִים הַמֻּנָּחִים תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף שֶׁל פֶּתַח בַּחֲלַל הַפְּתָחִים מִבַּחוּץ כֻּלָּן טְמֵאִים אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּתָחִים נְעוּלִים, דְּגָזְרוּ חֲכָמִים טֻמְאָה עַל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא דֶּרֶךְ יְצִיאַת טֻמְאָה, שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל מֵת לָצֵאת דֶּרֶךְ שָׁם:
חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְאַחַד מֵהֶן. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְתַּח:
אוֹ בְחַלּוֹן שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה. דִּבְהָכִי שִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁרָאוּי לְהוֹצָאַת הַמֵּת:
הִצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים. הַנְּעוּלִים:
יַחְשֹׁב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת. דְּמִשֶּׁיָּרְדָה תּוֹרַת טֻמְאָה לַפְּתָחִים בְּמִיתַת הַמֵּת שׁוּב אֵינָהּ עוֹלָה מֵהֶן בְּמַחֲשָׁבָה אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה כְגוֹן נִפְתַּח:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מִשֶּׁמֵּת. דְּמַחְשָׁבָה מַפְקַעַת תּוֹרַת טֻמְאָה מִן הַפְּתָחִים מִכָּאן וּלְהַבָּא. אֲבָל כֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּפְּתָחִים קֹדֶם מַחְשָׁבָה מוֹדוּ בֵית הִלֵּל שֶׁהֵם טְמֵאִים:
הָיָה. אֶחָד מִן הַפְּתָחִים סָתוּם בַּאֲבָנִים:
סתום. באבנים:
כְּשֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים. הֻצְּלוּ שְׁאָר פְּתָחִים:
כְּשֶׁיַּתְחִיל. לִפְתֹּחַ מִיָּד הֻצְּלוּ שְׁאָר פְּתָחִים:
בְּפוֹתֵחַ בַּתְּחִלָּה. כְּגוֹן כֹּתֶל שֶׁאֵין בּוֹ פֶּתַח וּבָא לַעֲשׂוֹת פֶּתַח חָדָשׁ, לֹא הֻצְּלוּ הַפְּתָחִים עַד שֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה: