ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
אָדָם וְכֵלִים נַעֲשִׂין אֹהָלִים לְטַמֵּא. אֹהֶל שֶׁנִּסְמָךְ עַל יְדֵי אָדָם אוֹ עַל יְדֵי כֵּלִים נֶחְשָׁב אֹהֶל לְטַמֵּא כֵלִים שֶׁתַּחְתָּיו אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, כְּאִלּוּ נְתוּנִים בְּאֹהֶל הַמֵּת:
אֲבָל לֹא לְטַהֵר. דְּאֵין נֶחְשָׁבִים אֹהֶל לַחוֹץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
נִדְבָּךְ. אֶבֶן גְּדוֹלָה וּרְחָבָה. לְשׁוֹן נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל:
כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִין. שֶׁאֵינוֹ חוֹצֵץ וּכְמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי, דְּאֵין עָשׂוּי אֹהֶל לְטַהֵר:
כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. דִּלְטַמֵּא נַעֲשִׂים אֹהָלִים:
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. בְּתַרְוַיְהוּ. דְּסָבַר נַעֲשֶׂה אֹהֶל לְטַהֵר וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
נָתוּן עַל אַרְבָּעָה כֵלִים. אִם הָיָה הַנִּדְבָּךְ נָתוּן עַל אַרְבָּעָה כֵלִים, אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִים טֻמְאָה:
עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים. שֶׁאֵינָן כֵּלִים, נֶחְשָׁב אֹהֶל לַחוֹץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. חוּץ מֵאָדָם: