ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאֲוִיר. מִגְדַּל עֵץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְפָנוֹת וְהַדְּפָנוֹת עַצְמָן יֵשׁ חָלָל בְּעָבְיָן כְּגוֹן חוֹרִין הַמְפֻלָּשִׁין פְּתוּחִים לִפְנִים וְלַחוּץ אֶלָּא שֶׁאֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, וּרְגִילִים לְהַצְנִיעַ שָׁם מְחָטִין וְצִנּוֹרִיּוֹת וְכֵלִים קְטַנִּים:
שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאֲוִיר. תַּחַת אֲוִיר הַשָּׁמַיִם, כְּגוֹן דְּקָאֵי בֶחָצֵר:
טֻמְאָה בְתוֹכוֹ. בַּחֲלַל הַמִּגְדָּל עַצְמוֹ:
כֵּלִים שֶׁבְּעָבְיוֹ. בָּעֳבִי חֲלַל הַדְּפָנוֹת:
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. מֵחֶצְיוֹ שֶׁל עֳבִי מִגְדָּל וְלִפְנִים כִּלְפָנִים, מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. בֵּין שֶׁהַטֻּמְאָה בַּמִּגְדָּל וְכֵלִים בְּעָבְיוֹ, בֵּין שֶׁהַטֻּמְאָה בְּעָבְיוֹ וְכֵלִים בַּמִּגְדָּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
טֻמְאָה בְתוֹכוֹ. בְּתוֹךְ הַמִּגְדָּל:
הַבַּיִת טָמֵא. אַף עַל פִּי שֶׁדַּלְתוֹתָיו מְגוּפוֹת. כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת מִשָּׁם לַבַּיִת:
טֻמְאָה בַבַּיִת מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַמִּגְדָּל טָהוֹר. וְהוּא שֶׁדַּלְתוֹתָיו מְגוּפוֹת. דְּאִי פְּתוּחוֹת, לֹא גָּרַע מֵחַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים. וְטַעֲמָא דְמַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַמִּגְדָּל טָהוֹר, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַטֻּמְאָה שֶׁבַּבַּיִת לְהַכְנִיסָהּ בַּמִּגְדָּל:
אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח. בֵּין שׁוּלֵי הַמִּגְדָּל לָאָרֶץ אוֹ בֵּין דֹּפֶן הַמִּגְדָּל לַכֹּתֶל אוֹ בֵּין גַּג הַמִּגְדָּל לְתִקְרַת הַבַּיִת:
טְמֵאִים. מֵחֲמַת טֻמְאָה שֶׁבַּבַּיִת. אֲבָל אֵין שָׁם טֶפַח הָוֵי מִגְדָּל כְּלָבוּד וְאֵין טֻמְאַת הַבַּיִת נִכְנֶסֶת שָׁם:
טֻמְאָה שָׁם הַבַּיִת טָמֵא. אִם הָיְתָה טֻמְאָה בֵּין שׁוּלֵי הַמִּגְדָּל לְקַרְקַע הַבַּיִת, אוֹ בֵּין גַּג הַמִּגְדָּל לְגַג הַבַּיִת, אוֹ בֵּין דָּפְנוֹת הַמִּגְדָּל לְכָתְלֵי הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁאֵין הַמִּגְדָּל מַצִּיל עַל הַטֻּמְאָה שֶׁתַּחְתָּיו בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלֹּא תְטַמֵּא כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת: