ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
וְאֵלּוּ אִם חָסְרוּ טְהוֹרִים. דְּלֵית בָּהֶן כַּשִּׁעוּר:
כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. שֶׁכֵּן הוּא תְחִלַּת יְצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם, בְּכַזַּיִת:
וּרְבִיעִית דָּם. הוֹאִיל וּבִתְחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל קָטָן אֵין בּוֹ פָּחוֹת מֵרְבִיעִית דָּם:
וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁחָסַר עַצְמוֹ. אֲפִלּוּ קוּלִית גְּדוֹלָה שֶׁחָסַר מִמֶּנָּה עֶצֶם כָּל שֶׁהוּא לֹא מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי. אֲבָל אִם חָסַר מִבְּשָׂרוֹ, לְעוֹלָם הוּא מְטַמֵּא עַד שֶׁיֶּחֱסַר מִכְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. וְאֵבָר מִן הַמֵּת, כַּזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, טָמֵא. וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ נַמִּי טָמֵא: