אור ברסלב
ברומו של עולם - על התפילה סיום איזוהי "עבודה שבלב"?

ברומו של עולם - על התפילה

סיום איזוהי "עבודה שבלב"?

חלק ב - סיפורים עובדות והנהגות

הרה"ג עזריאל טאובר שליט"א

אֲנָשִׁים מַרְבִּים לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּהִלִּים, אַךְ לְעֻמַּת זֹאת לֹא תָּמִיד מַרְגִּישִׁים אֶת הַקֶּשֶׁר הַפָּתוּחַ וְהַיָּשִׁיר עִם הַבּוֹרֵא.

"יֵשׁ שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל תְּפִלּוֹת", "יֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁל הַסִּדּוּר שֶׁהִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּנוֹת. עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הָיְתָה אַחַת מִן הָעַמּוּדִים שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמֵד הָעוֹלָם, וּמִשֶּׁבָּטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת תִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אֶת סֵדֶר הַתְּפִלָּה כְּפִי שֶׁהוּא מוֹפִיעַ בַּסִּדּוּר - שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית. נֻסָּח זֶה אֵינוֹ קֶשֶׁר אִישִׁי, אֶלָּא תַּכְלִיתוֹ לְהַחְזִיק אֶת הָעוֹלָם. זֶה לֹא עִקַּר הַחִיּוּב שֶׁל הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲסוּקָה בְּגִדּוּל הַיְלָדִים וּבְהַנְהָגַת הַבַּיִת.

"לְעֻמַּת זֹאת, הַסּוּג הַשֵּׁנִי שֶׁל תְּפִלָּה הוּא 'עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב'. בְּכָל צַעַד שֶׁנַּעֲשֶׂה וּבְכָל צֹרֶךְ שֶׁמִּתְעוֹרֵר יֵשׁ מִצְוָה לְהִתְחַבֵּר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּכְאִיב לִי, שֶׁמְּנַתֵּק אוֹתִי, צָרִיךְ לִצְעֹק וּלְהִתְחַבֵּר בַּחֲזָרָה. זוֹ הַתְּפִלָּה הָאֲמִתִּית, זוֹהִי בְּעֶצֶם הַתְּפִלָּה מִדְּאוֹרָיְתָא".

בְּעֶצֶם חִיּוּב הַתְּפִלָּה מֵהַתּוֹרָה הוּא הַפְּנִיָּה הַיְשִׁירָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא הַנֻּסָּח שֶׁבַּסִּדּוּר?

אָכֵן כָּךְ. הַסַּבְתּוֹת שֶׁלָּנוּ לֹא יָדְעוּ לִקְרֹא, אַךְ הֵן דִּבְּרוּ כָּל הַיּוֹם עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זוֹ בְּהֶחְלֵט הַתְּפִלָּה הָאֲמִתִּית. הַנֻּסָּח שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמִים מְיֹעָד בְּעִקָּר לַגְּבָרִים, בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת, אֲבָל גַּם בִּזְמַן שֶׁהָיוּ קָרְבָּנוֹת הָיָה חִיּוּב שֶׁל תְּפִלָּה. בְּיָמֵינוּ יֵשׁ חִיּוּב בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת גַּם עַל הַנָּשִׁים לְהִתְפַּלֵּל, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ מְנֻתָּקִים כָּל כָּךְ, וְהַתְּפִלָּה בְּכָל זֹאת יוֹצֶרֶת חִבּוּר, גַּם בַּנֻּסָּח הַקָּבוּעַ. מֵעִקַּר הַדִּין אִשָּׁה פְּטוּרָה מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִתְּפִלָּה כִּי הִיא קְשׁוּרָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַזְּמַן. אִשָּׁה לֹא צְרִיכָה עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה, הַשְּׁכִינָה כָּל הַזְּמַן אִתָּהּ. אִשָּׁה תָּמִיד כּוֹאֶבֶת. אִם אֵין לָהּ יְלָדִים וַדַּאי שֶׁהִיא כּוֹאֶבֶת, אִם יֵשׁ לָהּ יְלָדִים הִיא כּוֹאֶבֶת מִסִּבּוֹת אֲחֵרוֹת. תָּמִיד יֵשׁ לָהּ סִבָּה לִהְיוֹת תְּלוּיָה, מְחֻבֶּרֶת. כָּל הַיּוֹם שֶׁלָּהּ הוּא תְּפִלָּה".

בְּכָל זֹאת, נִרְאֶה שֶׁבַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה מַצְלִיחִים לִהְיוֹת מְחֻבָּרִים וּמְקֻשָּׁרִים יוֹתֵר מִכְּלַל הַצִּבּוּר הַחֲרֵדִי. אוּלַי גַּם חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, שֶׁיּוֹצְאִים מִדֵּי יוֹם לְהִתְבּוֹדֵד בְּשָׁעָה שֶׁל שִׂיחָה אִישִׁית עִם הַבּוֹרֵא. וּמָתַי נִתְחַבֵּר אֲנַחְנוּ?

אֲנַחְנוּ קָמִים כָּל בֹּקֶר, מַתְחִילִים אֶת הַיּוֹם וְאוֹמְרִים: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם... וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת... וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר..." - מֵשִׁיב הָרַב טָאוּבֶּר - "וּמַהִי אוֹתָהּ אֱמֶת שֶׁהוּא אוֹמֵר: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ"... וְשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם "שְׁמַע" וּ"וְאָהַבְתָּ".

"הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת מְאֻשָּׁר? הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקְךָ? אִם לֹא - אָז אֵיךְ אַתָּה מְשַׁקֵּר בְּכָל יוֹם בַּתְּפִלָּה?

"הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאִם אַתָּה מוּדָע לַתַּכְלִית שֶׁלְּךָ, אִם אַתָּה יוֹדֵעַ לְאָן מוֹבִילִים אוֹתְךָ, אַתָּה מְאֻשָּׁר. אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַבֵּל בְּדִיּוּק מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ כְּדֵי לְהַשְׁלִים אוֹתוֹ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. אִם אַתָּה לֹא מַרְגִּישׁ אֶת זֶה, אִם אַתָּה לֹא מַסְפִּיק מְקֻשָּׁר - צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל זֶה, לְנַתֵּחַ, לִלְמֹד, לְהָבִין מַה בְּדִיּוּק אֲנִי עוֹשֶׂה פֹּה. אֲנִי בְּעֶצֶם נִמְצָא בְּבֵית חוֹלִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָרוֹפֵא שֶׁלִּי, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה נוֹעָד לְהַשְׁלִים אוֹתִי וּלְהָכִין אוֹתִי לָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁאַגִּיעַ לְשָׁם מְתֻקָּן. כְּשֶׁרוֹפֵא מְטַפֵּל בִּי, אוֹמֵר אֲנִי לוֹ "תּוֹדָה".

"וְאָהַבְתָּ אֶת ה' בְּכָל נַפְשְׁךָ - אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, בְּכָל מְאֹדֶךָ - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד, כִּי זֶה הַתִּקּוּן שֶׁלְּךָ, זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ. וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לַתְּחוּשָׁה הַזּוֹ, לַהַכָּרָה הַזּוֹ שֶׁמְּלַוָּה אוֹתְךָ כָּל הַזְּמַן - זוֹ דְּבֵקוּת".

אֵיךְ מַגִּיעִים לְכָךְ?

קֹדֶם כֹּל לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת הַזּוֹ, שֶׁהִזְכַּרְנוּ קֹדֶם. קֹדֶם "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" - לִלְמֹד וְלָדַעַת, וְאַחַר כָּךְ "וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ".

כָּתוּב בִּתְהִלִּים: "אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֹק מִדֵּי יוֹם, לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר עַל נִפְלְאוֹת ה', עַל אַהֲבָתוֹ אוֹתָנוּ, עַל כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בָּנָיו. צָרִיךְ לִחְיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה. "בָּא חֲבַקוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת: צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". לֹא צָרִיךְ לְהִתְבּוֹדֵד כְּדֵי לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה. אֲנַחְנוּ מִתְבּוֹדְדִים אִתּוֹ 24 שָׁעוֹת בִּימָמָה. לֹא "קוֹבְעִים אִתּוֹ פְּגִישָׁה", אֶלָּא חַיִּים אִתּוֹ בְּכָל רֶגַע, בְּכָל הַלֵּב. כָּתוּב בְּ"אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל" שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִתְבּוֹדֵד בֵּין אֶלֶף אֲנָשִׁים, כָּל הַזְּמַן.

"אֲנִי לֹא שׁוֹלֵל הִתְבּוֹדְדוּת, אֲבָל הַתַּכְלִית הִיא לֹא לְצַמְצֵם אֶת הַמִּפְגָּשׁ עִם הַבּוֹרֵא לִזְמַן מְסֻיָּם. מִי שֶׁהִתְנַתֵּק וְלֹא מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ פְּנִימָה, וְאָז עוֹזֶרֶת הַהִתְבּוֹדְדוּת לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו בַּחֲזָרָה. אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁהִתְקָרַבְתִּי, כְּבָר לֹא צָרִיךְ מִפְגָּשִׁים. אֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, הוּא רוֹצֶה אוֹתָנוּ כָּל הַזְּמַן. מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב - בַּבֹּקֶר לְכָל הַיּוֹם, וּבָעֶרֶב לְכָל הַלַּיְלָה, כְּדֵי לִהְיוֹת דְּבֵקִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַיְמָמָה.

הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מוֹצְאִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִתְעַלּוּת וּלְקִרְבָה בְּעִקְבוֹת יִסּוּרִים שֶׁחָווּ. הַאִם יֵשׁ גַּם דֶּרֶךְ קַלָּה יוֹתֵר?

"מִי שֶׁלֹּא חוֹוֶה יִסּוּרִים לִפְעָמִים שׁוֹכֵחַ, כַּכָּתוּב "שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ", מַסְכִּים הָרַב טָאוּבֶּר. "אֲבָל לֹא צָרִיךְ לְחַכּוֹת לְמַכּוֹת כְּדֵי לְהִתְקָרֵב. הָרַמְחַ"ל אוֹמֵר שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ לַחֲסֹךְ הַרְבֵּה יִסּוּרִים אִם לֹא נִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. הוּא מְיַסֵּר אוֹתָנוּ כְּדֵי שֶׁנִּתְקָרֵב, וְעַל כָּךְ נִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לָמָּה חִיַּבְתָּ כִּבְיָכוֹל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת לְךָ יִסּוּרִים, הֲרֵי "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צַר"? אַךְ יֵשׁ יִסּוּרִים מְסֻיָּמִים שֶׁהֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, וְהֵם אֵינָם קְשׁוּרִים לְהִתְקָרְבוּת אֶלָּא לְתִקּוּנִים שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה".

תוכן העניינים

ברומו של עולם - על התפילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה