אור ברסלב
ברומו של עולם - על התפילה חלק ב - סיפורים עובדות והנהגות › ב' - מעשיות מרבותינו בעלי התלמוד

ברומו של עולם - על התפילה

חלק ב - סיפורים עובדות והנהגות · ב' - מעשיות מרבותינו בעלי התלמוד

א' - עובדות והנהגות מאישי התנ"ך

התפשטות הגשמיות בשעת התפלה

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל. בָּא נָחָשׁ וְעָבַר עַל רַגְלָיו, וְלֹא הִפְסִיק תְּפִלָּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לֹא חַשְׁתָּ בְּעַצְמְךָ מִן הַנָּחָשׁ? אָמַר לָהֶם: תָּבוֹא לִי שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי [כְּלוֹמַר, נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁלֹּא הִרְגַּשְׁתִּי בּוֹ].

שומר תפלה לא ידע דבר רע

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, וּבָא הַזְּאֵב וְנָטַל אֶת בְּנוֹ מֵאֶצְלוֹ, וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִלָּתוֹ. כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לֹא חַשְׁתָּ בְּעַצְמְךָ כְּשֶׁבָּא הַזְּאֵב וְנָטַל אֶת בִּנְךָ מֵאֶצְלְךָ? אָמַר לָהֶם: תָּבֹא לִי שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי בּוֹ. וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁבָּא הַזְּאֵב וְהֶחֱזִיר אֶת הַתִּינוֹק לִמְקוֹמוֹ. אָמַר הָאָב לִבְנוֹ: מֶה עָשָׂה לְךָ הַזְּאֵב? אָמַר לוֹ הִכְנִיסָנִי לְתוֹךְ חֻרְבָּה אַחַת, וְשָׁמַעְתִּי בַּת-קוֹל שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת: לֹא עַל זֶה שְׁלַחְתִּיךָ אֶלָּא עַל בֶּן פְּלוֹנִי. וְלֹא הִסְפִּיק הַנַּעַר לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל בְּכִי שֶׁצּוֹעֲקִין וְאוֹמְרִין: בֶּן פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ הַזְּאֵב.

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, בָּא עָרוֹד וּנְשָׁכוֹ. בָּרְחוּ הַתַּלְמִידִים. לְאַחַר שָׁעָה חָזְרוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ עָרוֹד מֵת מֻשְׁלָךְ עַל חוֹרוֹ. אָמְרוּ: וַי לוֹ לְאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ עָרוֹד, וַי לוֹ לְעָרוֹד שֶׁנְּשָׁכוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא.

אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין

רַב נַחְמָן נֶחֱלַשׁ וְלֹא בָּא לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּא מַר לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל? אָמַר לוֹ: לֹא יָכֹלְתִּי, תָּשַׁשׁ כֹּחִי. אָמַר לוֹ: יַאַסְפוּ לְמַר עֲשָׂרָה, וְיִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן. אָמַר לוֹ: טֹרַח הוּא לִי. הוֹסִיף רַבִּי יִצְחָק לְהַקְשׁוֹת: יֹאמַר לוֹ מַר לִשְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מַתְחִילִים לְהִתְפַּלֵּל, יָבוֹא וְיוֹדִיעַ לְמַר [כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בִּתְפִלָּה בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר עוֹמְדִים]. אָמַר לוֹ: כָּל כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מַהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים סט, יד) : "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן", אֵימָתַי הוּא עֵת רָצוֹן? - בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין.

התמדת התפלה בזמנה מארכת ימים

רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה זָקֵן מֻפְלָג וְחַי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. סִפְּרוּ לוֹ שֶׁגַּם בְּבָבֶל יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים זְקֵנִים מֻפְלָגִים כָּמוֹהוּ. תָּמַהּ וְאָמַר: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם - עַל הָאֲדָמָה" (דברים יא, כא) , אֲבָל בְּחוּץ-לָאָרֶץ - לֹא?! כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁמַּשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים הֵם לְבָתֵּי כְּנֵסִיוֹת, אָמַר: זֶהוּ שֶׁהוֹעִיל לָהֶם לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁכֵּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְבָנָיו: הַשְׁכִּימוּ וְהַעֲרִיבוּ לְבָתֵּי כְּנֵסִיוֹת, כְּדֵי שֶׁתַּאֲרִיכוּ יָמִים.

מעלה להתפלל במקום שלומדים תורה

אָמַר אַבַּיֵי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי לוֹמֵד בְּתוֹךְ בֵּיתִי וּמִתְפַּלֵּל בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמֵּי מִשֵּׁם עוּלָא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד - לֹא הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד בּוֹ.

רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי, אַף-עַל-גַּב שֶׁהָיוּ לָהֶם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בָּתֵּי כְּנֵסִיוֹת בִּטְבֶרְיָה, לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִים אֶלָּא בֵּין הָעַמּוּדִים שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים.

מסירות נפש עבור שלא להפסיק באמצע תפלה

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ, וּבָא הֶגְמוֹן אֶחָד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ.

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ, אָמַר לוֹ: רֵיקָא! וַהֲלֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם (דברים ד, ט) : "רַק הִשָּׁמֵר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד", וְכָתוּב (שם, טו) : "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" - כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שָׁלוֹם, לָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ לִי שָׁלוֹם? אִם הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשְׁךָ בְּסַיִף, מִי הָיָה תּוֹבֵעַ אֶת דָּמְךָ מִיָּדִי?

אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲפַיֶּסְךָ בִּדְבָרִים. אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר-וָדָם, וּבָא חֲבֵרְךָ וְנָתַן לְךָ שָׁלוֹם, הָיִיתָ מַחְזִיר לוֹ שָׁלוֹם?

אָמַר לוֹ: לָאו.

וְאִם הָיִיתָ מַחְזִיר לוֹ, מֶה הָיוּ עוֹשִׂים לְךָ?

אָמַר לוֹ: הָיוּ חוֹתְכִים אֶת רֹאשִׁי בְּסַיִף.

אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: מָה אַתָּה, שֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר-וָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר - כָּךְ, אֲנִי - שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ-מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא חַי לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

מִיָּד נִתְפַּיֵּס אוֹתוֹ הַהֶגְמוֹן וְנִפְטַר אוֹתוֹ חָסִיד לְשָׁלוֹם.

עת להאריך ועת לקצר

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, כַּמָּה אַרְכָן הוּא זֶה!

אָמַר לָהֶם: כְּלוּם מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים ט, כה) : "וָאֶתְנַפַּל לִפְנַי ה' אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה"...

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְקַצֵּר יוֹתֵר מִדַּאי.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: כַּמָּה קַצְרָן הוּא זֶה!

אָמַר לָהֶם: כְּלוּם מְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁכְּשֶׁהִתְפַּלֵּל עַל מִרְיָם אָמַר (במדבר יב, יג) : "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ".

סימן לצדיק שתפלתו נתקבלה

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, וְאִם לָאו - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף [כְּלוֹמַר, לֹא מְקֻבָּל]

מַעֲשֶׂה שֶׁחָלָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. שִׁגֵּר שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.

כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, עָלָה לָעֲלִיָּה וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.

בִּירִידָתוֹ אָמַר לָהֶם: לְכוּ, שֶׁחֲלַצְתּוֹ חַמָּה [כְּלוֹמַר, שֶׁהִזִּיעַ וְנִתְרַפֵּא].

אָמְרוּ לוֹ: וְכִי נָבִיא אַתָּה?

אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקֻבְּלָנִי: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, וְאִם לָאו - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף.

יָשְׁבוּ וְכָתְבוּ וְכִוְּנוּ אוֹתָהּ שָׁעָה. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, לֹא חִסַּרְתֶּם וְלֹא הוֹתַרְתֶּם, אֶלָּא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חֲלַצְתּוֹ חַמָּה וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת

המכניע עצמו כעבד - תפלתו מתקבלת מהרה

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָלַךְ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְחָלָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי.

אָמַר לוֹ: חֲנִינָא בְּנִי, בַּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְיִחְיֶה.

הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וְחָיָה.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אִלְמָלֵי הִטִּיחַ בֶּן זַכַּאי אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלָיו.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וְכִי חֲנִינָא גָּדוֹל מִמְּךָ?

אָמַר לָהּ: לָאו, אֶלָּא הוּא דּוֹמֶה כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דּוֹמֶה כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וְהַכַּוָּנָה, חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא מִצְטַיֵּן בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל עַבְדוּת, לָבֹא לִפְנֵי ה' בִּתְחוּשָׁה שֶׁל עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם - כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם - וּבָזֶה מִצְטַיֵּן הוּא יוֹתֵר מִמֶּנִּי שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲקֹר כָּל תְּחוּשַׁת שְׂרָרָה מֵעַצְמוֹ.

"כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".

מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה מְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל בִּסְפִינָה, וְהָיוּ בָּהּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְעָמַד עֲלֵיהֶם צַעַר גָּדוֹל בַּיָּם [הָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר]. וְהָיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֵם דְּמוּת אֱלוֹהַּ תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵהֵם נוֹטֵל אֱלוֹהוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ, וְלֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִיל לָהֶם, אָמְרוּ זֶה לָזֶה: אֵין כָּאן אֶחָד מֵאוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְקָרַע לָהֶם הַיָּם? אָמְרוּ: יֵשׁ כָּאן תִּינוֹק אֶחָד עָנִי, וְכִמְדֻמֶּה לָנוּ שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְהוּא יָשֵׁן בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה. יָרְדוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: אָנוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה, וְאַתָּה יָשֵׁן?! קוּם, קְרָא לֶאֱלֹהֶיךָ, שֶׁמָּא בִּזְכוּתְךָ אָנוּ נִצּוֹלִין מִן הַצָּרָה הַזֹּאת. עָמַד הַתִּינוֹק וְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַיּוֹם יִוָּדַע כֹּחֲךָ וּגְבוּרָתְךָ, וְעַכְשָׁו יֹאמְרוּ הַכֹּל כִּי אֱמֶת אַתָּה, חַנּוּן וְרַחוּם. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַיָּם וְעָמַד מִזַּעְפּוֹ, וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם. כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה לִקְנוֹת לָהֶם מְזוֹנוֹת, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ כֶּסֶף לִקְנוֹת בּוֹ מָזוֹן בִּשְׁבִילוֹ. אָמַר לָהֶם עָנִי הוּא. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה אֶלָּא עָשִׁיר מְאֹד, וְאוֹתָן הָאֲנָשִׁים עֲנִיִּים הֵם, שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ מוֹשִׁיעַ כֶּאֱלֹהֶיךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה אוֹתְךָ בְּכָל עֵת שֶׁתִּקְרְאֶנּוּ. אָמַר לָהֶם: אֱלֹהֵיכֶם הוּא תָּלוּי בְּצַוְּארֵיכֶם וְהוּא רָחוֹק מִכֶּם, אֲבָל אֱלֹהֵינוּ הוּא רָחוֹק בַּשָּׁמַיִם וְהוּא קָרוֹב מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ח) : "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".

"כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי"

גַּרְסִינָן בְּמַסֵּכַת זְבָחִים: "אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהַקְרִיב אֶלֶף עוֹלוֹת בְּיוֹם אֶחָד. שָׁלַח וְאָמַר לְכֹהֵן גָּדוֹל: אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי. בָּא עָנִי אֶחָד וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תּוֹרִים. אָמַר לַכֹּהֵן: הַקְרִיב לִי אֶת אֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: הַמֶּלֶךְ צִוָּנִי שֶׁלֹּא יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי כֹּהֵן, אַרְבָּעָה תּוֹרִים אֲנִי צָד בְּכָל יוֹם; אֲנִי מַקְרִיב שְׁתַּיִם וּמִתְפַּרְנֵס בִּשְׁתַּיִם, וְאִם אֵין אַתָּה מַקְרִיב לִי, הֲרֵי אַתָּה חוֹתֵך אֶת פַּרְנָסָתִי. עָמַד הַכֹּהֵן וְהִקְרִיבָם לוֹ. נִרְאָה לוֹ לַמֶּלֶךְ בַּחֲלוֹם: קָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי קְדָמְךָ. שָׁלַח וְאָמַר לַכֹּהֵן: וַהֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: אָדָם אֶחָד בָּא אֶצְלִי וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תּוֹרִים, וְסִפֵּר לוֹ הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לוֹ: יָפֶה עָשִׂיתָ, מִשּׁוּם "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי" (תהלים כב, כה) . וְהוּא הַדִּין בַּתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלּוֹת בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת תִּקְּנוּם.

למה דומה המתפלל לאחר זמן תפלה?

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם בְּאַחַת מֵעָרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּפָקִיד זוּטָר בְּבֵית הַמֶּכֶס, וּבְבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֵין פַּת לְפִי הַטַּף. עֲקֶרֶת הַבַּיִת חָלְתָה, וּכְבָר חֳדָשִׁים שֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת בְּמִטָּתָהּ, נֶאֱנֶקֶת וּמִתְפַּתֶּלֶת מִיִּסּוּרִים. כָּל חֶסְכוֹנוֹתָיו הַדַּלִּים הוֹצִיא הַפָּקִיד עַל רְפוּאָתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, גַּם רָהִיטָיו מָכַר כְּדֵי לְשַׁלֵּם שְׂכַר הָרוֹפְאִים וְהַתְּרוּפוֹת. וְאָכֵן, לְשִׂמְחָתוֹ, חָל שִׁפּוּר נִכָּר בִּבְרִיאוּתָהּ. אַךְ דָּא עָקָא, דַּוְקָא כָּעֵת, זָקוּק הָיָה לִסְכוּמֵי כֶּסֶף גְּדוֹלִים בִּמְיֻחָד; הָרוֹפֵא פָּקַד עָלָיו לִתֵּן לְאִשְׁתּוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעוֹת הַבָּאִים אֹכֶל מֵזִין וּמַבְרִיא בְּתוֹסֶפֶת רְפוּאָה יְקָרָה מְאֹד; גַּם בִּתּוֹ הַבְּכִירָה הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ זֶה מִכְּבָר. בִּשְׁעַת מַחֲלָתָהּ הָאֲנוּשָׁה שֶׁל עֲקֶרֶת הַבַּיִת, הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, אַךְ עַתָּה, מִשֶּׁרָוַח מְעַט מַצַּב אִשְׁתּוֹ, הִטְרִידוּ אוֹתוֹ מְאֹד פָּנֶיהָ הַנּוּגוֹת שֶׁל הַבַּת...

טָרוּד הָיָה הָאִישׁ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, עֶצֶב עָמֹק מִלֵּא אֶת לִבּוֹ - מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ, וְאֵין לוֹ קָרוֹב אוֹ מוּדָע שֶׁיּוּכַל לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל קְשָׁיָיו.

וְהִנֵּה, גֻּנְּבָה לְאָזְנוֹ שְׁמוּעָה כִּי מֶלֶךְ הַמְּדִינָה הַמְפֻרְסָם, בִּנְדִיבוּת לִבּוֹ, עוֹמֵד לְבַקֵּר בְּעִיר מְגוּרָיו. הַשְּׁמוּעָה סִפְּרָה כִּי קָשׁוּב הוּא הַמֶּלֶךְ לְכָל מִסְכֵּן וְנִדְכָּא - בְּוַדַּאי - אָמְרוּ לוֹ יְדִידָיו - יַעֲזֹר הַמֶּלֶךְ לְאֵלֶּה הָעוֹבְדִים בְּנֶאֱמָנוּת בְּשֵׁרוּת הַמְּדִינָה...

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְהַמֶּלֶךְ הוֹפִיעַ בָּעִיר וְהִתְגוֹרֵר בְּבֵית הַשַּׂר. לְבַקָּשַׁת הַתּוֹשָׁבִים, נִקְבְּעוּ שְׁעוֹת בִּקּוּר בָּהֶן יָכוֹל כָּל אָדָם לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ וְלִשְׁטֹחַ בַּקָּשׁוֹתָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

בַּיּוֹם הַמְיֹעָד לַפְּגִישָׁה, אִחֵר הַפָּקִיד מְעַט לָקוּם מִשְּׁנָתוֹ; הַהִתְרַגְּשׁוּת עַל הַהִזְדַּמְּנוּת הַנִּפְלָאָה לִפְגִישָׁה עִם הַמֶּלֶךְ, יָרוּם הוֹדוֹ. הָעֲיֵפוּת שֶׁל לֵילוֹת לְמַכְבִּיר, בָּהֶן לֹא עָצַם עַיִן בְּשָׁמְרוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, נָתְנוּ בּוֹ אוֹתוֹתֵיהֶן. הִתְרַחֵץ וְלָבַשׁ בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים לִכְבוֹד הַמְאֹרָע הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ, וְיָשַׁב לִכְתֹּב לְעַצְמוֹ רָאשֵׁי פְּרָקִים לְשִׂיחָתוֹ הַצְּפוּיָה עִם הַמֶּלֶךְ. דַּף הַנְּיָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵכִין לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו - מָחַק אֶת הַכָּתוּב, וְיָשַׁב לַעֲרֹךְ מֵחָדָשׁ אֶת סֵדֶר הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר. גַּם עַתָּה, לְאַחַר שֶׁרָאָה אֶת שֶׁכָּתַב, נוֹכַח שֶׁהִקְדִּים אֶת הַמְאֻחָר וְהִדְגִּישׁ אֶת הַטָּפֵל, קָרַע, אֵפוֹא, אֶת הַנְּיָר, וְשָׁב לִכְתֹּב מֵחָדָשׁ אֶת הַדְּבָרִים. עוֹדֶנּוּ שָׁקוּעַ בַּהֲגִיגָיו, מוֹחֵק וְכוֹתֵב, מוֹסִיף וְגוֹרֵעַ, כְּשֶׁקּוֹלָהּ הֶחָלוּשׁ שֶׁל אִשְׁתּוֹ מַגִּיעַ לְאָזְנָיו: הֲרֵי הַשָּׁעָה הַמְיֹעֶדֶת לִפְגִישָׁה עִם הַמֶּלֶךְ עוֹמֶדֶת לְהִסְתַּיֵּם...

בְּרִיצָה מְבֹהֶלֶת, כְּשֶׁמְּעִילוֹ הָעֶלְיוֹן שָׁמוּט עַל כְּתֵפוֹ, חֻלְצָתוֹ אֵינָהּ רְכוּסָה כְּהִלְכָתָהּ, שַׂעֲרוֹתָיו מִתְבַּדְּרוֹת בָּרוּחַ מִתַּחַת כּוֹבָעוֹ הַמֻּנָּח בְּצוּרָה מוּזָרָה, הוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר בֵּית הַשַּׂר כְּשֶׁבְּיָדוֹ מְקֻמָּט גִּלָּיוֹן, וּבוֹ רָאשֵׁי הַפְּרָקִים הַבִּלְתִּי מֻשְׁלָמִים.

'צַר לִי מְאֹד' - אוֹמֵר הַזָּקִיף הָעוֹמֵד בַּפֶּתַח - 'אִחַרְתָּ אֶת הַמּוֹעֵד'.

נִסָּה הַפָּקִיד לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַזָּקִיף בִּנְחִיצוּת בַּקָּשָׁתוֹ לְלֹא הוֹעִיל, וּלְפֶתַע גָּעָה בִּבְכִי סוֹעֵר; כָּל סִבְלוֹ וְצָרוֹתָיו שֶׁנְּשָׂאָן בְּדוּמִיָּה וּבְגָאוֹן מֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים פָּרְצוּ עַתָּה הַחוּצָה - 'עֲזֹר לִי' - מֵרֵר בִּבְכִי גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ - 'אָנָּא, פְּתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת'! הַזָּקִיף אָמְנָם אָמַר לוֹ דְּבַר מָה, אַךְ הוּא בְּסַעֲרַת רוּחוֹ לֹא הֵבִין אֶת דְּבָרָיו. עוֹבְרֵי אֹרַח, שֶׁרַחֲמֵיהֶם נִכְמְרוּ לְמִשְׁמַע בִּכְיוֹ שֶׁל הַפָּקִיד, הִצְטָרְפוּ לְבַקָּשָׁתוֹ בִּדְרִישָׁה תַּקִּיפָה: פְּתַח מִיָּד אֶת הַשְּׁעָרִים! וְהִנֵּה, לְפֶתַע, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וְשַׂר הָעִיר הוֹפִיעַ בַּפֶּתַח. בְּמַאֲמַצִּים אַדִּירִים הִצְלִיחַ הַפָּקִיד לְהִשְׁתַּלֵּט עַל רִגְשׁוֹתָיו הַסּוֹעֲרִים וּלְהַסְבִּיר - תּוֹךְ כְּדֵי הִתְיַפְּחוּת אֶת מוּעָקָתוֹ הַנּוֹרָאָה וְאֶת הַתִּקְווֹת שֶׁהוּא תּוֹלֶה בַּפְּגִישָׁה.

בְּרֹךְ וּבְעֶדְנָה אָמַר לוֹ הַשַּׂר, כְּשֶׁמַּבָּט מָלֵא רַחֲמִים מְלַוֶּה דְּבָרָיו: יְדִידִי הַיָּקָר, גַּם הַזָּקִיף, וּבְוַדַּאי גַּם אֲנִי, שְׂמֵחִים הָיִינוּ לָחוּשׁ לְעֶזְרָתְךָ, אַךְ אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב - הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִמְתִּין בְּאֹרֶךְ רוּחַ וְסִיַּע בִּנְדִיבוּת לֵב לְכָל הַפּוֹנִים אֵלָיו עַד תֹּם שְׁעַת הַפְּגִישָׁה, עָזַב אֶת בֵּיתִי בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁסִּיֵּם אֶת קַבָּלַת הַקָּהָל, וְעַתָּה הוּא מָצוּי בְּמֶרְחָק גָּדוֹל מִכָּאן בַּדֶּרֶךְ לְתַחֲנָתוֹ הַבָּאָה...

-'הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה'! יִתָּכֵן שֶׁהֶסְבֵּרִים מְשַׁכְנְעִים בְּאַמְתַּחְתָּם שֶׁל הַמְאַחֲרִים לְהִתְפַּלֵּל - אַךְ מַה יַּעַזְרוּ כָּל הַנִּמּוּקִים וְכָל הַהִצְטַדְּקֻיּוֹת אִם הַמֶּלֶךְ כְּבָר הִפְלִיג לְדַרְכּוֹ...

עוֹד מָשָׁל לַמְאַחֵר לַתְּפִלָּה

מַעֲשֶׂה בְּר' נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ שֶׁרָאָה אַבְרֵךְ אֶחָד נִדְחָף לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, חוֹטֵף וּמִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ, חוֹטֵף וּמִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין, טוֹחֵן בְּפִיו תְּפִלָּתוֹ, רָץ אֵילָךְ וָאֵילָךְ- וּכְבָר סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ.

גְּשָׁה נָא אֵלַי - אָמַר לוֹ ר' נַפְתָּלִי- וַאֲסַפֵּר לְךָ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

אָדָם אֶחָד הָיָה רָגִיל לְגַלְגֵּל פַּת שַׁחֲרִית בְּפַת קִבָּר וְתַבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִים. כְּשֶׁהָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, מִיָּד אִשְׁתּוֹ עוֹרֶכֶת לוֹ שֻׁלְחָן וּמַעֲלָה עָלָיו פִּתּוֹ וְתַבְשִׁילוֹ.

פַּעַם אַחַת חָזַר מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵיתוֹ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאַתְקִין לְךָ סְעֻדָּתְךָ.

הִמְתִּין שָׁעָה אַחַת, שְׁתֵּי שָׁעוֹת, שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת - וְאִשְׁתּוֹ עֲדַיִן טוֹרַחַת בַּסְּעֻדָּה. אָמַר לְעַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא עָטוּף בְּרָעָב: סְעֻדַּת שְׁלֹמֹה מַתְקִינָה זוֹ, דָּגִים מְטֻגָּנִים וְאַוָּזִים צְלוּיִים. מִשֶּׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל יוֹם, עָרְכָה לוֹ שֻׁלְחָן וְהֶעֶלְתָה עָלָיו... פַּת קִבָּר וְתַבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִים.

-תֵּמַהּ, תָּמוּהַּ - אוֹמֵר הוּא לְאִשְׁתּוֹ - כְּסָבוּר הָיִיתִי, לְאַחַר שֶׁטָּרַחַתְּ בַּסְּעֻדָּה רֻבּוֹ שֶׁל יוֹם, תַּעֲלִי עַל הַשֻּׁלְחָן תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן, וְאִלּוּ תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִים - הֲרֵי יָכֹלְתְּ לְהַתְקִין מִבְּעוֹד שַׁחֲרִית...

-אַף הַנִּדּוֹן כָּךְ - מְסַיֵּם ר' נַפְתָּלִי - צַדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר שׁוֹהִים כַּמָּה שָׁעוֹת וּמִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנוֹת, בְּיִחוּדִים וּבִדְבֵקוּת - מִתְאַוֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתְפִלָּתָם וּמַמְתִּין לָהֶם, אַךְ תְּפִלָּה חֲטוּפָה כָּזוֹ, שֶׁאֵבָרֶיהָ קְטוּפִים וּמְרֻסָּקִים שֶׁנֶּאֱמֶרֶת עַל רֶגֶל אַחַת - הֲרֵי יָכוֹל אַתָּה לְהַשְׁכִּים וּלְהִתְפַּלֵּל . ("האושר שבתפילה")

תְּפִלָּה כֵּיצַד?

דְּבָרִים חֲשׁוּבִים עַל הַכַּוָּנָה אָנוּ מוֹצְאִים בְּסִדּוּר "בֵּית יַעֲקֹב", לְר' יַעֲקֹב מֵעֶמְדִין: רֵאשִׁית דָּבָר, יְהַרְהֵר פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת בְּכָל כֹּחַ שִׂכְלוֹ וַהֲבָנָתוֹ, וִידַבֵּק מַחְשַׁבְתּוֹ בְּמַלְכּוֹ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תּוֹחַלְתּוֹ וְתִקְוָתוֹ בַּעַל הַיְכֹלֶת לְמַלֵּא שְׁאֵלָתוֹ. לָכֵן, בְּהֶכְרֵחַ, יָשִׂים אֶל לִבּוֹ תְּחִלָּה לִפְנֵי מִי הוּא עוֹמֵד, יוֹצֵר רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְכָל הַנִּמְצָא מַעֲשֵׂה יָדָיו הוּא... לָכֵן, אִם אֵלָיו יִתְבּוֹנֵן, וְיִמָּלֵא אֵימָה וְיִרְאָה, יָגִיל בִּרְעָדָה שֶׁזָּכָה לַעֲבֹד לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד... וִיצַיֵּר, אִלּוּ הָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם - כַּמָּה הָיָה נִזְהָר בְּכִוּוּן לְשׁוֹנוֹ וְדִבּוּרוֹ הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בִּגְדוֹלָה וּבִקְטַנָּה - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָרוֹאֶה וּמַכִּיר מַצְפּוּנֵי רַעְיוֹנָיו, לֹא נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו. לָכֵן, עִקַּר וִיסוֹד הַתְּפִלָּה הִיא טֹהַר וְזֹךְ הַלֵּב וּנְקִיּוּת הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁכָּךְ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב חֲבִיבָה, וְאָמְרוּ רִאשׁוֹנִים: תְּפִלָּה בְּלִי כַּוָּנָה - כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה...

תוכן העניינים

ברומו של עולם - על התפילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה