פרק ק · אות יא
יא וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (בראשית נ, כה): שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יג, יט): אִתְּכֶם, כְּשֶׁתִּהְיוּ עוֹלִין. וּמִנַּיִן אַף עֲצָמוֹת שֶׁל שְׁבָטִים הֶעֱלוּ עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אִתְּכֶם. (בראשית נ, כו): וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, מִי חֲנָטוֹ, רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רוֹפְאִים חָנְטוּ אוֹתוֹ, וְרַבִּי פִּינְחָס אָמַר שְׁבָטִים חָנְטוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם, וּמִי הֵן (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה.