פרק ק · אות ז
ז וַיִּסְפְּדוּ שָׁם וגו' (בראשית נ, י), וּמִנַּיִן לְאֵבֶל שֶׁהוּא שִׁבְעָה, רַבִּי אַבָּא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, וּלְמֵדִין דָּבָר קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ויקרא ח, לג): וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים וגו', מָה אַתֶּם נִמְשַׁחְתֶּם בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שִׁבְעָה יָמִים, אַף אַתֶּם שִׁמְרוּ לַאֲחֵיכֶם שִׁבְעָה יָמִים. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ויקרא ח, לה): וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמֵּר לְעוֹלָמוֹ שִׁבְעָה יָמִים, אַף אַתֶּם שִׁמְּרוּ לַאֲחֵיכֶם שִׁבְעָה יָמִים, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שִׁבְעָה יָמִים נִתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (במדבר יב, יב): אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, אֶלָּא (במדבר יב, יד): תִּסָּגֵר, מַה יְּמֵי הֶסְגֵּר שִׁבְעָה אַף יְמֵי אֵבֶל שִׁבְעָה. חַד בְּרַבִּי אֲמַר הֲדָא דְרַבִּי יוֹחָנָן קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ וְלֹא קִבְּלָהּ, וְלָמָּה לֹא קִבְּלָהּ, אֲמַר תַּמָּן הוּא עָבֵד לָהּ הֶסְגֵּר וְהָכָא הוּא עָבֵד לָהּ הֶחְלֵט, דַּאֲתָא רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם, רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר אַל נָא תְהִי כַּמֵּת, מַה יְּמֵי הַמֵּת שִׁבְעָה אַף יְמֵי הֶחְלֵט שִׁבְעָה. רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ (עמוס ח, י): וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, מַה יְּמֵי הַחַג שִׁבְעָה אַף יְמֵי הָאֵבֶל שִׁבְעָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. אִי מָה עֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד אַף הָאֵבֶל כֵּן, אָמְרוּ לוֹ מִיכָּן לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה, וְתָנֵי כֵּן שְׁמוּעָה קְרוֹבָה יֵשׁ לָהּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, וּרְחוֹקָה אֵין לָהּ שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה. אִית תָּנֵי שְׁמוּעָה רְחוֹקָה לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם וּרְחוֹקָה לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, כְּתִיב (דברים לד, ח): וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה, יְמֵי שְׁנַיִם, בְכִי שִׁבְעָה, אֵבֶל שְׁלשִׁים. וְאִית דְּמַחְלְפִין, יְמֵי שִׁבְעָה, בְכִי שְׁנַיִם, אֵבֶל שְׁלשִׁים. מֵהָא שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים שֶׁמָּא יְמֵי, אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה עָנִי מְדֻקְדָּק, בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה, וּבַשְּׁלִישִׁי הוּא עוֹשֶׂה בְּצִנְעָא, אֲבָל אָמְרוּ תָּבוֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ. בַּר קַפָּרָא אָמַר אֲפִלּוּ בַּשְּׁלִישִׁי אַל יַעֲשֶׂה כָּל עִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא כָּל תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל אֵינוֹ אֶלָּא בַּשְּׁלִישִׁי, עַד תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא תָּיְבָא עַל קִבְרָה, סְבוּרָה הִיא שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת, כֵּיוָן דְּהִיא חָמְיָא דְּאִשְׁתַּנֵּי זִיוְהוֹן דְּאַפּוֹי, אָזְלָה לָהּ וְשָׁבְקָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, כב): אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וגו', לֶעָתִיד לָבוֹא הַפֶּה וְהַכָּרֵס מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, הַפֶּה אוֹמֵר לַכָּרֵס כָּל מַה שֶּׁגָּזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי, בְּךָ נָתַתִּי. וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הִיא נִבְקַעַת וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ הֵא לְךָ כָּל מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב, ו): וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ. מַהוּ לִתֵּן תְּפִלִּין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בָּרִאשׁוֹן אֵינוֹ נוֹתֵן וּבַשֵּׁנִי הוּא נוֹתֵן, וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת חוֹלֵץ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי אֵינוֹ נוֹתֵן וּבַשְּׁלִישִׁי נוֹתֵן, וְאִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת אֵינוֹ חוֹלֵץ, וְאִם בְּיוֹם שֵׁנִי אֵינוֹ מַנִּיחַ אִצְטְרִיכָא לְמֵימַר מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל עָלָיו פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין, אֶלָּא כֵּיוָן דְּתָנָא הָדָא תָּנָא הָא דְרַבִּי זְעֵירָא. רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא וּמַר עוּקְבָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּנְתִינָה וּכְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּחֲלִיצָה. רַבִּי זְעֵירָא בָּעֵי, מַהוּ לִתֵּן בַּשֵּׁנִי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹא לַחְלֹץ, וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֵבֶל בְּשַׁבָּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׂיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ, בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ, זֶה הָאֵבֶל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב יט, ג): כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ, אָמַר רַב חֲזָרָה זְקִיפָה חוֹבָה, פְּרִיעָה נְעִילָה רְשׁוּת, חָזְרַת קֶרַע זְקִיפַת מִטָּה חוֹבָה, פְּרִיעַת הָרֹאשׁ וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל רְשׁוּת. שְׁמוּאֵל אָמַר פְּרִיעָה חֲזָרָה זְקִיפָה חוֹבָה, נְעִילַת תַּשְׁמִישׁ רְחִיצָה רְשׁוּת, פְּרִיעַת הָרֹאשׁ וַחֲזָרַת קֶרַע וּזְקִיפַת הַמִּטָּה חוֹבָה, וּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּרְחִיצָה רְשׁוּת. חַד תַּלְמִיד מִן דִּשְׁמוּאֵל שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הָלַךְ וְרָחַץ, אָמַר לוֹ לַהֲלָכָה אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁמָּא לְמַעֲשֶׂה, אִקְפַּד עֲלֵיהּ וּמִית. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא הֲוָה מְתַנֵּי שְׁבָחָא דְרַבִּי מֵאִיר קַמֵּי צִפּוֹרָאֵי, אָמַר לָהֶם אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ, פַּעַם אַחַת מְצָאָן עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה בְּשַׁבָּת, אָמַר לָהֶם שָׁלוֹם לָכֶם, אָמְרִין לֵיהּ דֵּין הוּא דְּאַתְּ מְשַׁבַּח בֵּיהּ, אָמַר לָהֶם דְּעוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁבָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אֲזַל לְחַד אֲתַר מְצָאָן שֶׁהֵן עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה בַּשַּׁבָּת, אָמַר לָהֶם לֵית אֲנָא יָדַע מָה הוּא מִנְהַגְכוֹן אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ. תְּרֵין בְּנוֹי דְּרַבִּי, חַד מִנְהוֹן נָפֵק וְרֵאשֵׁיהּ מְכַסֵּי וְלָבֵישׁ סַנְדְּלוֹי, וְאוֹחֲרָנָא נָפֵק חָפְיָה וְרֵאשֵׁיהּ מְגַלֵּי. רַבִּי יוֹנָה אֲזַל לְמַחְזְיָהּ אַפִּין לַאֲחוּי דְּרַבִּי גּוּרְיוֹן, נָפֵק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְדְּלָא, אֲמַר לֵיהּ אֱמֹר לְרַבִּי גוּרְיוֹן אֲחוּךְ לֵית יָלְפִין עוֹבָדָא מִבַּר נָשׁ זְעֵיר. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אֲזַל לְמַחְזְיָה אַפִּין לְרַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא דִּכְפַר אַגִּין, נְפֵיק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְטְרוֹי, מַאי סַנְטְרוֹ מָאנִין דְּלָא בְּזִיעָן, אֲמַר לֵיהּ הֵיכְדֵין עָבְדִין, אֶתְמְהָא, אֲמַר לֵיהּ כֵּן הֲוָה רַבִּי יוֹחָנָן עָבֵד, אֲמַר לֵיהּ צַלִּי עֲלַי, אֲמַר לֵיהּ פְּסִיג תַּרְעָךְ. אֲמַר לֵיהּ לָא תֵימַר כֵּן אֶלָּא יִסּוּג תּוּרְעָךְ. תָּנֵי חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה כָּךְ הֵן דּוֹמִים לְכִפַּת אֲבָנִים, אַתְּ נוֹטֵל מִמֶּנָּהּ אֶבֶן אַחַת וְכוּלָּהּ מִתְרוֹעֲעַת, אַתְּ נוֹתֵן עָלֶיהָ אֶבֶן אַחַת וְכוּלָּהּ עוֹמֶדֶת, כָּךְ כָּל שִׁבְעָה יָמִים חֶרֶב שְׁלוּפָה, וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם הִיא מִתְרַפְרֶפֶת וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִנְדָנָהּ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נוֹלַד בֵּן זָכָר בַּמִּשְׁפָּחָה מִיָּד הִיא רָפָה, אִם כֵּן לָמָּה מַרְאִין פָּנִים בַּשַּׁבָּת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי הָאֵיבָה.