פרק ק · אות ה
ה אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר וגו' אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי (בראשית נ, ה), בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, מָמוֹן אוֹ קְבוּרָה, אֲמַר לֵיהּ מַה לְּהַהוּא גַבְרָא קְבוּרְתָא, הַב לִי מָמוֹן וְסַב לָךְ קְבוּרְתָא, הַרְבֵּה מָמוֹן תִּכְרֶה עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּקִבְרִי אֲשֶׁר לָקַחְתִּי לִי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר כָּרִיתִי, הִכַּרְתִּי עָלֶיהָ. (בראשית נ, ו): וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה, (בראשית נ, ז): וַיַּעַל יוֹסֵף וגו', עַד כָּאן לְהֶסְפֵּד מִכָּאן וָאֵילָךְ לְמִלְחָמָה. (בראשית נ, ט): וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק גְּדוֹל הָעוֹלָמִים הָיָה שָׁם, וְאִית דְּאָמְרִין כְּבוֹד חַי הָעוֹלָמִים.