פרק צח · אות ו
ו יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ (בראשית מט, ח), אַחֶיךָ מוֹדִים בְּךָ, אִמְךָ מוֹדָה בְּךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מוֹדֶה לָךְ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יִהְיוּ כָּל אַחֶיךָ נִקְרָאִין עַל שִׁמְךָ, אֵין אָדָם אוֹמֵר רְאוּבֵנִי אֲנָא שִׁמְעוֹנִי אֲנָא אֶלָּא יְהוּדִי אֲנָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדה בַּר סִימוֹן מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים וְהָיָה שָׁם אֶחָד וְהָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִכֻּלָּם וְנָתַן לוֹ חֵלֶק בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחֵלֶק עִם אֶחָיו. (בראשית מט, ח): יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, כַּמָּה נִתְחַבֵּט יְהוֹשֻׁעַ שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ עֹרֶף וְלֹא נָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, ח): בִּי אֲדֹנִי מָה אוֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ וגו'. וּלְמִי נָתַן לְדָוִד (שמואל ב כב, מא): וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף, לָמָה שֶׁהָיוּ פַּטְרִיקִין שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ. וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ, הָכָא הוּא אוֹמֵר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (בראשית כז, כט): וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֶלָּא יִצְחָק עַל יְדֵי שֶׁלֹא נָטַל אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת הוּא אוֹמֵר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֲבָל יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁנָּטַל אַרְבָּעָה נָשִׁים, כְּתִיב וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ.