פרק צז · אות ו
ו וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב וגו' (בראשית מח, כא), בַּר אֲחוֹי דְּרַבִּי יוֹסֵי שְׁלשָׁה סִימָנִים נָתַן לָהֶם הַזָּקֵן, הַבָּא בְּסִגְנוֹן שֶׁלּוֹ אָנֹכִי, וְהַמְמַנֶּה מִכֶּם זְקֵנִים, וְאוֹמֵר לָכֶם פָּקֹד, זֶה הוּא הַגּוֹאֵל. רַבִּי חוּנְיָא מוֹצִיא אָנֹכִי וּמַכְנִיס שֵׁם הַמְפֹרָשׁ תַּחְתָּיו. (בראשית מח, כב): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, בֵּן שֶׁהִשְׁכִּים וְלֹא עָשִׂיתָ כְּמַעֲשֵׂיהֶן, לְפִיכָךְ תְּהֵא הַשְּׁכֶם בְּחֶלְקֶךָ. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בִּשְׁכֶם נִפְרְצָה הָעֶרְוָה וְגָדַרְתָּ אוֹתָהּ לְפִיכָךְ תְּהֵא בְּחֶלְקְךָ. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם, זוֹ הַבְּכוֹרָה וּלְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, זֶה עֵשָׂו, וְכִי עֵשָׂו אֱמֹרִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה אֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי, בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אֶחָד, זוֹ שְׁכֶם וַדַּאי, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, זֶה חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, וְכִי אֱמֹרִי הָיָה, אֶלָּא חִוִּי בִּכְלַל אֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי, לֹא הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ בָנָיו אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, כֵּיוָן וכו':