פרק צו · אות ב
ב וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת (בראשית מז, כט), כְּתִיב (תהלים לט, יג): כִּי גֵּר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב וגו', (דברי הימים א כט, טו): כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וגו' כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה, וְהַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל אוֹ כְּצִלּוֹ שֶׁל אִילָן אֶלָּא כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף, דִּכְתִיב (תהלים קמד, ד): כְּצֵל עוֹבֵר. וְאֵין מִקְוֶה, וְאֵין מִי שֶׁיְקַוֶּה שֶׁלֹא יָמוּת, הַכֹּל יוֹדְעִים וְאוֹמְרִין בְּפִיהֶם שֶׁהֵן מֵתִים, אַבְרָהָם אָמַר (בראשית טו, ב): וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי. יִצְחָק אָמַר (בראשית כז, ז): וַאֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי. אַף יַעֲקֹב אָמַר (בראשית מז, ל): וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁנָּטָה לָמוּת.